לידה שקטה – איך מתמודדים עם רשלנות רפואית?

תקציר

למרבה הצער, לפעמים הריונות מסתיימים בטרגדיה נוראית. מה זה לידה שקטה, איך היא עלולה לקרות ומה עושים כאשר עולה חשד שהלידה השקטה נגרמה בשל רשלנות רפואית? כל המידע במאמר הבא!

כאשר תינוקות נפטרים בשלבים הסופיים של הריון ונולדים ללא רוח חיים, זוהי טרגדיה בלתי נתפסת עבור ההורים האבלים ומשפחותיהם. למרות שלל בדיקות, אמצעי זהירות וטכנולוגיה רפואית מתקדמת, למרבה הצער לידה שקטה היא עדיין אירוע יחסית שכיח בארץ ובעולם. אנחנו יודעים ומבינים כמה קשה לחשוב על כך, אם לאחרונה חוויתם אובדן שכזה. אבל המציאות היא שמקרים רבים של לידה שקטה מתרחשים בשל טעויות אנוש, או במילים אחרות – בשל רשלנות רפואית.

מה זה אומר לידה שקטה?

לידה שקטה נקראת כך, כסמל לשקט קורע הלב שמשתרר בחדר הלידה, בניגוד ללידה נורמלית בסיומה נשמע מהר מאוד קול הבכי של התינוק או התינוקת שנולדו. לידה שקטה עלולה להתרחש בשלבים שונים של הריון. אפשר לחוות לידה שקטה בחודש תשיעי, לידה שקטה שבוע 40, לידה שקטה שבוע 22 או בכל זמן אחר, החל משבוע 20. על פי ארגון הבריאות העולמי, כמעט מחצית מהמקרים מתרחשים במהלך הלידה.

למקרים שונים של לידה שקטה סיבות שונות, אלה הנפוצות ביותר:

• סיבוכים בהריון או בלידה – קיימים שלל סיבוכים, שביחד אחראיים לבערך שליש מהמקרים. לדוגמה: פקיעת קרומים (ירידת מים) מוקדמת, ניהול לידה באופן רשלני למשל עקב שימוש לא סביר בוואקום, או אי אבחון פיגור בגדילה התוך רחמית – IUGR.
• בעיות הקשורות בשליה – רבע מהמקרים של לידה שקטה מתרחשים בשל בעיות מהסוג הזה. למשל: היפרדות שליה.
• זיהום – בערך עשירית מהלידות השקטה קורות בגלל זיהומים בתינוקות או בשליות. יצוין כי במרבית המקרים, זיהום מתפתח בשל ירידת מים מוקדמת ואי מתן טיפול אנטיביוטי מתאים.
• בעיות הקשורות בחבל הטבור – מספר דומה של מקרים מתרחשים בעקבות צניחת חבל הטבור.

מהם גורמי הסיכון להתרחשות של לידה שקטה?

יש גורמי סיכון מסוימים, אשר מגדילים את הסיכוי עבור לידה שקטה. במהלך כל הריון ולידה, צוותים רפואיים צריכים להיות מודעים לקיום גורמים אלה ולפעול בהתאם, על מנת לוודא שהסיכון לא יתממש. למשל:

• לידה של יותר מעובר אחד – תאומים החולקים שליה – תאומים מונוכריונים ו/או מונואמניוטים נמצאים בסיכון יתר למוות עוברי, ועל כן בהריונות מסוג זה יש על הצוות הרפואי לנקוט במשנה זהירות.
• יולדת מעל גיל 35.
• עישון או צריכה של סמים או אלכוהול במהלך הריון.
• יולדת שסובלת מעודף משקל.
• בעיות רפואיות מסוימות מהן סובלת היולדת. למשל: אפילפסיה, יתר לחץ דם, סכרת הריון.
• רעלת היריון – הסימנים המקדימים לה, המחייבים את התייחסותו של הצוות הרפואי, הם לחץ דם גבוה וחלבון בשתן.
• מצבים פתולוגים בעובר – כגון IUGR, מיעוט וריבוי מי שפיר ובעיות בזרימת הדם בשליה.
• הפסקת הריון או לידה שקטה בעברה של היולדת.
• אי ספיקה שלייתית – אי ספיקה שלייתית עלולה לגרום לעובר למצוקה עוברית ובהיעדר אבחנה של המצוקה – למוות עוברי.
• קרישיות יתר – קרישיות יתר בהיריון עלולה לסכן את היולדת, למשל לגרום לפקקת ורידית ו/או עורקית וכן עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעובר ו/או לתינוק, בין היתר למוות עוברי.

איך רשלנות רפואית יכולה לגרום לידה שקטה?

אנחנו ממש לא טוענים שלאחר כל לידה שקטה צריך לחפש אשמים, כי לא תמיד טרגדיות רפואיות כגון לידה שקטה נגרמת בשל רשלנות רפואית. אין ספק שרופאים עושים כמיטב יכולתם, ובהחלט יש אסונות שקורים מבלי שנעשתה כל טעות, אבל אלה מקרים יחסית נדירים. בלא מעט מקרים, לפני שמתרחשת לידה שקטה, מופיעים סימנים אשר ניתן וצריך היה לזהות, בשלב מוקדם יותר.

אי גילוי של סימנים אלה ומתן טיפול מהיר, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ליולדת ולתינוק, ויחשב לטיפול רפואי לא סביר המזכה בפיצוי.

הסימנים הללו עלולים להופיע במהלך הריון או בלידה עצמה. כך או כך, באחריות הרופאים לזהות אותם ולפעול בהתאם. למשל, יש סימנים שמצביעים על צורך בבדיקות או הערכות נוספות, על מנת להבטיח את שלום התינוק או התינוקת. אם הסימנים לא מזוהים, או מזוהים אך מטופלים באופן שלא מונע לידה שקטה, ייתכן שמדובר במצב של רשלנות רפואית.

אלה כמה דוגמאות:

• רופאים לא התייחסו כראוי לגורמי סיכון שמרחפים מעל היולדת – כגון אי זיהוי של סוכרת הריון, לחץ דם גבוה, רעלת הריון, ריבוי מי שפיר, עליה קיצונית במשקל ההרה וכו'.
• רופאים או גורמים אחרים בבית החולים לא נצמדו לנהלים שמטרתם למנוע זיהומים – כפועל יוצא מכך נגרם זיהום תוך רחמי.
• רופאים לא היו ערים לשינויים במוניטור העוברי – כתוצאה מכך לא הצליחו לאבחן או לטפל במצוקה עוברית – והדבר גרם לנזק מוחי לתינוק ו/או לידה שקטה.
• רופאים לא הצליחו לאבחן מומים ובעיות גנטיות בעוברים – למשל, לא אבחנו פתולוגיות במוחו של העובר.
• רופאים או גורמים רפואיים אחרים טעו ברישום תרופות במהלך הריון ו/או לא נתנו תרופות שצריך לתתם וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם ו/או לתינוק – למשל כאשר לא ניתנת תרופה להבשלת הריאות של העובר הנקראת צלסטון, וכתוצאה מכך נולד פג עם בעיות נשימה קשות ו/או כאשר לא ניתנת ליולדת תרופה בשם מגנזיום, אשר בין היתר מגנה על מוחו של תינוק הנולד טרם זמנו – פג, וכתוצאה מכך הוא סובל משיתוק מוחין.
• רופאים לא ערכו מעקב היריון נאות – למשל לא ערכו הערכות משקל ופועל יוצא מכך פספסו מצב פתולוגי המכונה IUGR – פיגור בגדילה התוך רחמית וכתוצאה מכך נגרמה לידה שקטה.

כיצד מגישים תביעת פיצויים על לידה שקטה?

אם חוויתם לידה שקטה, ראשית אנחנו משתתפים בצערכם. ברור שהצער והטראומה שלכם קשים מנשוא וששום דבר לא יכול לשנות את מה שקרה, אבל אולי לפחות תוכלו להשיג את הצדק וסגירת המעגל שמגיעים לכם. המשרד של עו"ד תומר לינר מנוסה בניהול תביעות רשלנות רפואית לאחר לידה שקטה, בניתוח המקרים ובהשגת תוצאות עבור הורים שאובדנם יכול היה להימנע.

כדי להבין אם אכן לידה שקטה נגרמה בגלל רשלנות רפואית, ולהתחיל לחשוב על תביעה למיצוי הזכויות שלכם במקרים כאלה, יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידכם ולפנות לעורך דין רשלנות רפואית מוקדם ככל האפשר.

עורך דין רשלנות רפואית מיומן ידאג לאסוף את חומרים רפואיים רלוונטיים ולגייס מומחה רפואי מהשורה הראשונה, שיבחן את המקרה, ואם אכן הטרגדיה שנגרמה לכם היא תוצאה של רשלנות רפואית – יכתוב עבורכם חוות דעת רפואית שתתמוך בתביעתכם. שימו לב: לא מספיק להוכיח שהייתה רשלנות רפואית בלידה, עליכם גם להציג קיום של קשר ישיר בין הרשלנות לבין תוצאות הלידה.

כלומר, תצטרכו להשיג את המידע הרלבנטי, להבין את המשמעויות שלו עבורכם ולגרום לבית המשפט לראות את הסיטואציה באותה צורה.

כל זה כמובן לא פשוט, ולכן אתם מוכרחים ייצוג משפטי של עורך דין, אשר היה מעורב בעבר בתיקים של לידה שקטה. הוא יוכל לעזור לכם לאסוף את כל המידע, לקבל החלטות חשובות ולבסס את התיק שלכם באמצעות מומחים רפואיים טובים ואמינים, שיעידו בבית המשפט.

אתם יכולים להגיש תביעה לפיצויים נגד בית החולים שבו התרחשה לידה שקטה, נגד הרופאים שטיפלו בכם במהלך ההריון (פרטיים או מטעם קופת החולים), או נגד קופת החולים. אם תוכיחו שמישהו חרג ממה שהיה מצופה ממנו לעשות בהתאם לנסיבות, ושזה הוביל למות ילדכם, תקבלו סכום כלשהו כפיצוי.

זכות ההורים לפיצוי בגין לידה שקטה לפי הפסיקה

זכותם של שני ההורים לפיצוי בגין מות עוברם, עקב לידה שקטה שנגרמה בגין רשלנות רפואית, הוכרה בפסיקה זה מכבר. באופן עקרוני נקבע כי מדובר בנזק נפשי משמעותי הראוי להכרה ופיצוי. בפסק הדין העקרוני של בית המשפט העליון, בבע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק (פורסם בנבו ביום 5.6.07), נקבע כי הנזק שנגרם להורים בשל מות עובר, כולל הנזק הנפשי שעלול להיגרם עקב כך, אינו נזק של מה בכך שאין לפצותו.

אלא מדובר בנזק שראוי לדרוש מן המזיק, דהיינו הרופא או המוסד הרפואי שהתרשל, לצפותו מבחינת ההורים המיועדים. הפיצוי אמור להקל על צערם ומכאובם של ההורים בגין מותו של בשר מבשרם. בפסק דין זה נפסק פיצוי לאב ולאם בסך של 300,000 ₪ ולאם – 250,0000 ₪.

בת.א. (חיפה) 48913-01-16 א.פ. נגד מכבי שירותי בריאות נפסק להורים אשר בשל רשלנות רפואית בניהול הריון בסיכון, סך כולל של 762,500 ₪, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מן הסכום שנפסק. הטענה המרכזית העומדת בבסיס התביעה היא כי ההיריון לא הוגדר כהריון בסיכון, על אף שההרה סבלה מגורמי סיכון וכן כי הרופא המטפל גם הפר את החובה היידוע בדבר הסיכון ללידה שקטה לנוכח גורמי הסיכון ולא הציע להורים לנוכח גורמי הסיכון, לסיים את הלידה בשלב מוקדם יותר.

גורמי הסיכון שהתקיימו אצל ההרה בתביעה מושא פסק דין זה הם, בין היתר, גיל מבוגר (למעלה מ 40 שנה), השמנה יתר, סוכרת הריונית לא מטופלת וניתוח קיסרי קודם. השילוב כל אלה הציב את האישה בסיכון לתמותה עוברית.

דוגמה לתביעת רשלנות רפואית בלידה שקטה שמטופלת על ידי עו"ד תומר לינר

כדי שתבינו יותר לעומק את הנושא, נספר לכם על אחד המקרים בהם משרדנו מטפל, בנוגע ללידה שקטה שהתרחשה בשל רשלנות רפואית. התובעים הם זוג הורים אבלים, שציפו לתאומות ובסופו של דבר נאלצו להתמודד עם מותה של אחת מהן ברחם. חשוב לציין כי האישה הייתה בת 28 במהלך ההריון, בריאה לחלוטין, ללא שום מחלות לפני או בזמן ההריון.

אלה עיקרי הטענות של התובעים כלפי בית החולים, קופת החולים ומכון האולטרה סאונד שטיפלו בהם במהלך ההריון והלידה:

• הריון בסיכון גבוה – עוד בתחילת ההריון, כאשר התגלה שמדובר בהריון של יותר מעובר אחד, התובעת לא הועברה למעקב הריון במסגרת מרפאה להריון בסיכון גבוה, כפי שהמצב מחייב. היא לא הועברה למעקב מתאים גם כאשר סבלה מצירים מוקדמים בשבוע ה-28 להריון וגם כאשר התגלו סימנים מטרידים בהמשך.
• השוואה בין גודל העוברים – בשבוע ה-28 נעשתה הערכת משקל לשני העוברים. הפער במשקלים היה 36 גרם (5%). בשבוע ה-31 הפער כבר צמח ל-11%, ובשלב זה הייתה חייבת להידלק נורה אדומה אצל מכון האולטרה סאונד והרופאה המטפלת בקופת החולים. על פי הרופא המומחה שמלווה את התיק, אלה לא ממצאים שמחייבים התערבות מיידית, אבל בהחלט מחייבים המשך מעקב. מעקב זה בוצע באופן רשלני, כפי שנתאר בסעיף הבא.
• טעות ברישום – בשבוע ה-35 בוצעה הערכת משקל נוספת, ולפיה משקל העוברים היה זהה לחלוטין. אלה תוצאות תמוהות בהתחשב בפער הצומח שנמדד בבדיקות הקודמות, אך בעיקר לנוכח שאר תוצאות הבדיקה. מעבר להערכת המשקל, גם המדדים האחרים היו זהים לחלוטין – היקפים, כמות מי שפיר וכו'. המסקנה מתוצאות שכאלה יחידה וברורה: נעשתה טעות ברישום, ולמעשה התוצאות של העובר הבריא נרשמו גם עבור העובר החולה. ללא טעות זו, סביר להניח שהיה נרשם המשך גדילה בפער בין המשקלים, והתובעת הייתה יכולה לקבל טיפול הולם שעשוי היה למנוע את מות התינוקת. זהו סיבוך מוכר ונפוץ מאוד בהריון של יותר מעובר אחד, כך שהצלתה בהחלט הייתה אפשרית.
• הלידה – בשבוע ה-37 נבדקה התובעת, עקב חוסר תזוזה של אחד העוברים. הניטור היה תקין ובאולטרה סאונד נצפו תנועות של שני העוברים. באופן תמוה, לא בוצעה הערכת משקל כלל. בלילה שלאחר מכן, הופנתה התובעת לחדר לידה, וכאשר נבדקה התגלה כי אחד העוברים ללא דופק. בסופו של דבר נולדה תינוקת בריאה, במשקל של 2193 גרם, ותינוקת ללא רוח חיים, במשקל של 1758 גרם. הפער במשקלים: 435 גרם, כלומר 19.8%. מעבר לזה, לא התגלו שום ממצאים חריגים בדו"ח הנתיחה של התינוקת שנפטרה.

איך מתמודדים עם לידה שקטה?

אם אתם זקוקים לכך, תנו לנו לטפל בפן המשפטי של מה שעבר עליכם. קחו את הזמן לעכל ולהתמודד עם האובדן, לנחם זה את זו ולהתגבר ביחד על החוויה הקשה. הורים צריכים לקבל בעקבות לידה שקטה תמיכה רבה, ובמקרים מסוימים גם לפנות לקבלת טיפול לאחר לידה שקטה.

חשוב גם שתהיו מודעים לכל מה שאתם זכאים לקבל, מבחינת זכויות לידה שקטה. למשל, האם ידעתם שמקבלים אחרי לידה שקטה חופשת לידה רגילה? יש עוד זכויות ותנאים שמומלץ להכיר, ואתם מוזמנים לפנות אלינו לכל שאלה או בירור.

שתפו את המאמר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email