חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רשלנות רפואית בלידה

לידה היא אחד הרגעים המשמחים, המכוננים והחשובים ביותר בחיי האישה. יחד עם זאת, לצד האושר וההתרגשות המלווה במאורע מכונן זה, הלידה היא הליך רפואי מורכב, מתיש ומסוכן, הטומן בתוכו סיבוכים רפואיים רבים לאם ולתינוק. על אף שברוב המקרים הלידה מסתיימת ללא נזק, לדאבון הלב, לא מעט לידות מסתיימות בנזקים קשים ואף במוות. ירידה חדה בדופק העוברי, זיהום תוך רחמי המתפתח במהלך הלידה ולפניה, חוסר התקדמות בלידה, אי התאמה בין גודל העובר לאגן, רעלת היריון, פיגור בגדילה התוך רחמית, לידות ואקום אשר גורמות לנזקים קשים לא ולילוד ותסחיף מי שפיר – כול אלו ועוד עלולים לשבש את המהלך הרגיל, ולגרום לסיבוכים רפואיים המסכנים את התינוק והיולדת בנכות קשה. מקרים מסוג זה עלולים להיגרם עקב חוסר תשומת לב או היעדר ניהול נכון של ההיריון והלידה. חשוב להבין, כי הליך הלידה נחשב לאחד מן המורכבים בעולם הרפואה, הצוות הרפואי המטפל נדרש לתשומת לב מרבית לאם ולעובר וכן למכשירים רפואיים שונים, וההחלטות המתקבלות בחדר ההמתנה ובחדר הלידה נעשות בלחץ זמן. בכתבה זו אנו עוסקים בנושא רשלנות רפואית בלידה.

מהי תביעת רשלנות רפואית בלידה?

תביעת רשלנות רפואית בלידה מתייחסת לפעולה רפואית רשלנית של הצוות הרפואי, אשר גרמה נזק ליולדת ו/או לעובר/תינוק במהלך הלידה, לפניה או אחריה, עת שהאם שהתה בחדר הלידה ו/או בהיריון. התביעה יכולה להיות מוגשת מסיבות שונות, וביניהן התערבות לא נכונה של הצוות המטפל, בחירה בטכניקת לידה שגויה, מעקב לא תקין אחר מצבם של העובר והאם ועוד. תביעת זו נחשבת לנפוצה, והיות שרשלנות מסוג זה עלולה לגרום לתוצאות חמורות ביותר, תביעות אלו מסתיימות לרוב בפיצויים משמעותיים.

הפגיעות הנפוצות העלולות להיגרם כתוצאה מהתרחשות רשלנות רפואית בלידה

להלן רשימת הפגיעות הנפוצות העלולות להיגרם כתוצאה מהתרחשות רשלנות רפואית בלידה:

פגיעה על רקע פגות

תינוקות הנולדים לפני המועד, פגים, ובפרט תינוקות שנולדים לפני שבוע 34, חשופים לסיבוכים רפואיים רבים הנובעים בעיקר מהיעדר בשלות הפג ומשקלו הנמוך. ככל שגיל ההיריון נמוך יותר, הפג חשוף לסיבוכים רפואיים רבים יותר, וזאת בשל היעדר בשלות מערכות הגוף ובעיקר במערכת הנשימה, מערכת העיכול והמוח. פגים אשר נולדו לפני שבוע 34 מצויים בסיכון גבוה לסיבוכים רפואיים משל פגים אשר נולדו אחרי שבוע 34. הסיבות לכך יכולות להיות בין היתר הפסקות נשימה, תסמונת שאיפת המקוניום, BPD – נזק לריאות כתוצאה מהנשמה ממושכת, זיהומים, נמק של המעי – NEC, דימום תוך מוחי, PVL – קרי נזק בחומר הלבן של המוח, היפוגלקמיה ממושכת (ירידה ממושכת ברמת הסוכר) ועוד.

נזקי פגות אף עלולים לגרום לפגיעות פיזיות וקוגניטיביות משמעותיות, כגון עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין, מחלות ריאה, פגיעה בראיה ומוות. פגות יכולה להיגרם בשל רשלנות רפואית בלידה. כך למשל, מקרי אי טיפול בצירים מוקדמים, רשלנות בטיפול באי ספיקה של צוואר הרחם, רשלנות רפואית במניעת זיהום, בין היתר במקרה של ירידת מים מוקדמת, ובשל גרימת לידה בהיעדר התוויה רפואית המצדיקה זאת.

פגיעה על רקע דימום תוך מוחי

תינוקות אשר נולדו בלידה טראומטית עלולים לסבול מנכות קשה ומעיכוב התפתחותי בשל דימום תוך מוחי, בעיקר בקרב תינוקות אשר במהלך הלידה ו/או בהיריון סבלו מהיעדר אספקת חמצן למוח, אירוע מוחי בחיים העובריים ו/או בעקבות לידה טראומטית, לידה מכשירנית (וואקום או מלקחיים), פגות וזיהומים. דימום תוך מוחי עלול לגרום לנזקים חמורים כדוגמת שיתוק מוחין, אפילפסיה ופיגור שכלי. חשוב לדעת כי רשלנות רפואית בלידה עשויה לגרום לאירועים העלולים להוביל לדימום מוחי לאחר לידה, כגון זיהוי מאוחר של מצוקה עוברית בלידה והימנעות מסיום הלידה בניתוח קיסרי, חרף מוניטור עוברי פתולוגי המאותת על מצוקה עוברית, אי מתן סטרואידים ומגנזיום להגנה על המוח במקרה של הופעת סימני מבשרי לידה מוקדמת ועוד. עורך דין רשלנות רפואית בלידה אמור לדעת לזהות אם במהלך ההיריון ו/או בלידה היו אירועים חריגים אשר טופלו באופן בלתי סביר, המצדיק הגשת תביעה.

רשלנות רפואית בלידה: פגיעה על רקע זיהום בלידה

למרבה הצער, לא מעט מקרים של תינוקות אשר אובחנו כסובלים מפגיעה פיזית ומוחית לאחר הלידה, ובמקרים החמורים למוות של התינוק ו/או העובר, ובעקבות כך ללידה שקטה, נגרמים בגלל זיהום מי שפיר (כוריואמניוטיס). ברוב המקרים, סיבת הזיהום היא חדירה של חיידקים שמקורם מצוואר הרחם לשליה, מי השפיר והקרומים. ירידת מים מוקדמת מהווה גם היא גורם סיכון לזיהום מסוג זה. בהיעדר סיבוכים בהיריון עצמו הזיהום מתפתח תוך כדי תהליך הלידה. רשלנות בלידה בטיפול בזיהום עשויה להתבטא באי נקיטת אמצעים למניעת הזיהום, למשל במקרה של פקיעת קרומים מוקדמת,  וכן בזיהוי מאוחר של הסימנים המוקדמים המבשרי זיהום וטיפול בהם.

פגיעה על רקע לידת ואקום רשלנית

לידת ואקום היא לידה המתבצעת באמצעות מכשיר המופעל על ידי משאבה (ואקום או שולפן ריק). הלידה מתבצעת כאשר הגניקולוג מצמיד כף עגולה לראשו של התינוק (השולפן), ומפעיל תת לחץ המושך אותו מתעלת הלידה. הסכנות והסיבוכים הכרוכים בלידת ואקום כוללים קרעים בקרקפת של הילוד, דימום תוך מוחי, שטף דם ברשתית העין, שבר עצם הבריח, פרע כתפיים ושיתוק בגפה ע"ש ERB, וכן נזקים לרקמות הרכות של תעלת הלידה של היולדת, כולל דימומים קשים וקרעים אשר עלולים לסכן חיים וכריתת רחם.

נוכח הסיכונים הטמונים בלידת ואקום, יש לבצעה אך בהתקיים אינדיקציות מתאימות, בהן הסכמה מדעת לביצוע הפעולה, מפעיל מנוסה, צוואר רחם בפתיחה מלאה, קרומי מי שפיר פקועים, עובר המבוסס היטב באגן בעמדה מתאימה, שלפוחית שתן מרוקנת ועוד. רשלנות רפואית בלידה כאשר מדובר על לידת ואקום, תתרחש כאשר הפעולה מתבצעת בניגוד ובהיעדר להתוויות רפואיות לביצוע לידת ואקום. למשל בהיעדרה של הסכמה מדעת מצד היולדת, כאשר ראשו של העובר אינו ממוקם בעמדה מתאימה, בהיעדר פתיחה מלאה וכיו"ב. רשלנות רפואית בלידה במקרה של לידת ואקום, תתרחש גם כאשר לידה זו מתבצעת כשישנן התוויות נגד לביצוע הפעולה, כגון גיל היריון מוקדם.

רשלנות רפואית בלידה: הסיבות הנפוצות

תביעת רשלנות רפואית בלידה ניתן להגיש מחמת סיבות שונות, ואלו הן הנפוצות:

  • טכניקת לידה שגויה: אחת העילות הנפוצות להתרחשות רשלנות רפואית בלידה היא טכניקת לידה שגויה. למשל, בחירה להימנע מניתוח קיסרי או ביצוע ניתוח קיסרי באיחור שגרמו לנזק לעובר ו/או להם. החלטה על טכניקת לידה שגויה שגרמה לנזק או חלילה למוות, היא עילה לפיצויים גבוהים. לאחרונה, נפסק בבית המשפט פיצוי בסך 1.9 מיליון ₪ בעקבות שיהוי בקבלת החלטה על ניתוח קיסרי, שגרם לעובר להיוולד עם שיתוק מוחין (ההיריון היה תקין).
  • אי מעקב אחר התפתחות הלידה: לידה היא תהליך ארוך, וזמן השהייה הממוצע של אישה בלידה הראשונה הוא כ-15 שעות. המעקב אחר האישה והעובר מרגע קבלתה הוא קריטי. במידה והצוות הרפואי לא ביצע מעקב כראוי, ובשל כך נגרם נזק לאם ו/או לעובר, קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.
  • נזק לאישה: לידה היא הליך שיש בו סיכונים שונים, ובמהלכה עלול להיגרם לאישה או לעובר נזק בלתי הפיך, המהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה. למשל, תפירה רשלנית לאחר ניתוח קיסרי והשארת שארית תוכן ההיריון או השלייה ברחם.

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?

להלן המקרים הרלוונטיים להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה:

  • חוסר מעקב אחר המדדים: מרגע קליטתה של היולדת בבית החולים, נדרש להיות במעקב אחר מדדים, הן של האם והן של העובר. חוסר תשומת לב לדופק העובר, לדופק האם, למדדים של לחץ דם וכדומה.
  • ביצוע שגוי של פרוצדורה רפואית: זירוז לידה בציוד שאינו מתאים, חיתוך לא נכון של הבטן במסגרת ניתוח קיסרי, הזרקת אפידורל באופן שאינו נכון, שליפת התינוק בחוזקה וגרימת נזק ועוד, כל אלו עשויים להיכלל במסגרת של ביצוע שגוי של פרוצדורה רפואית.
  • שיהוי בקבלת החלטה: עלול לעלות בחייו של העובר ו/או בחייה של האם, למשל, במקרה בו לא מתקבלת החלטה ללידה בניתוח בזמן שהעובר נמצא במצוקה.
  • זיהום בלידה: בעת ניהול לידה יש להקפיד על סטריליזציה ולהימנע מביצוע פעולות המעלות את הסיכון לזיהום. למשל, בעת ירידת מים מוקדמת יש להימנע מעריכת בדיקות ידניות הידועות כמעלות סיכון לזיהום, ולהימנע מהארכת משך הלידה מעבר לזמן המקובל בפרקטיקה הרפואית. כמו כן, על הצוות הרפואי המנהל את הלידה להיות ער לסימפטומים וסימנים אשר צריכים להחשיד להליך זיהומי. זיהום בלידה עלול לגרום לנזקים קשים כגון נזק מוחי ואף מוות.
  • אי טיפול בצירים מוקדמים: צירים מוקדמים עלולים לגרום לירידת מים מוקדמת, לידות מוקדמות וסיבוכי פגות. פגות כרוכה בסיכונים בריאותיים הנובעים מהיעדר בשלות של מערכות הגוף של הפג, כגון דימום מוחי, בעיות בראייה, שיתוק מוחין ואף מוות אשר עשוי לגרור תביעת ביטוח חיים. לפיכך, יש לעשות הכל במטרה להאריך את ההיריון, ובמידת הצורך, לטפל בתרופות המעכבות צירים. במקביל, לכך יש לתת לאישה תרופה המסייעת בהבשלת הריאות של העובר – צלסטון, ומגנזיום הידוע כמסייע בהגנה על מוחו הלא בשל של הפג.
  • אי הסכמה מדעת: החלטה על ניתוח קיסרי מחייבת את אישור האם, ואם היא לא יכולה לאשר בשל מצבה, יש לקבל את אישורו של האב. ככל שלא נתקבל אישור שכזה וכתוצאה מהניתוח התרחש נזק, גם אם הוא היה בלתי נמנע, במקרים מסוימים ניתן לתבוע בגין רשלנות בלידה.
  • פגיעה לאחר הלידה: למשל, אי טיפול מתאים ליילוד או עיכוב במתן טיפול, רשלנות הצוות הרפואי בתינוקייה ואי מעקב נאות אחר האם, בפרט אם הלידה הייתה בניתוח קיסרי.

סיפור מקרה – רשלנות רפואית בלידה

איך אבא ששכל את ילדתו הבכורה בעקבות רשלנות רפואית,מחליט, שנים לאחר קבלת כסף מבית החולים כפיצוי על הטרגדיה, לפנות למסלול של הצלת חיים במקום להיות קורבן של הנסיבות?

זה סיפור מרחיב לבבות, על זוג צעיר ומקסים, בני המגזר החרדי, שפנו אליי לפני כשבע שנים, בעקבות טרגדיה שפקדה אותם. עוד לפני שסיפרו לי את סיפורם, היה בהם משהו שמייד נכנס לי ללב. שנים לאחר מכן אני גם מבין למה.

סיפורם החל בהריון ראשון תקין לחלוטין. האישה הגיעה במועד לבית חולים גדול וידוע בירושלים. במהלך הלידה, שארכה שעות ארוכות, עלה חום גופה, והדופק שלה ושל העובר שבבטנה, הואץ. הצוות הרפואי לא ייחס חשיבות לעובדה שחום עלול להיות אינדיקציה לזיהום, והחליט על טיפול בסיסי להורדת חום – אקמול.

למען הסר ספק – לא נבחן שום פרוטוקול טיפולי לזיהום. באופן צפוי, האקמול הוריד את החום, והצוות הרפואי המשיך בתהליך הלידה. ככל שהלכה הלידה והתקדמה, סימני הזיהום היו מובהקים יותר. למרות זאת הצוות הרפואי נותר שאנן. רק כאשר מי השפיר הדיפו ריח רע, והמוניטור העוברי הדגים מצוקה עוברית קשה, הוחלט על יילוד העובר במתכונת חירום.

באופן לגמרי לא ברור, גם לאחר הלידה, כשהתינוקת במצב רע, חלפו מספר שעות לפני שהתינוקת קיבלה טיפול אנטיביוטי מתאים. לאסונם של ההורים הצעירים, 24 שעות לאחר הלידה, ילדתם הבכורה הלכה לבית עולמה והיא רק כבת יממה.

את הסיפור שגוללתי בפניכם, ההורים כמובן לא ידעו לספר לי. כמו הרבה לקוחות שפונים אלי כאשר פקד אותם אסון, הם גוללו בפני את סיפור המקרה בקווים כלליים. מה שמשותף לכולם הוא תחושת הבטן שנגרם להם עוול.

הפאזל העובדתי הושלם על ידי כאשר קיבלתי לידיי עותק מכל החומר הרפואי מבית החולים. תחושות הבטן שלהם, וגם אלה המקצועיות שלי, קיבלו גושפנקא מהמומחים הרפואיים שפניתי אליהם (בתחום הגניקולוגיה והמחלות הזיהומיות) לאחר קבלת התיעוד הרפואי וניתוחו.

עם גיבוש חוות הדעת והראיות, הוגשה תביעה בשם התינוקת המנוחה והוריה. בית החולים ניסה להתגונן באמצעות חוות דעת רפואיות מטעם מנהלי מחלקות בבתי חולים ציבוריים. ממבט ראשון חוות הדעת נראה בומבסטיות, אולם כאשר נבדקו התבררו כמוטות ומעוותות.

לאחר הליך משפטי בן כשנתיים, שכלל הגשת חוות דעת משלימות, בית החולים הנתבע הסכים לנהל מו"מ בגישור. הליך הגישור היה מוצלח והסתיים בהסדר לפיו ההורים קיבלו את הפיצוי המגיע להם בגין אסונם. עד כאן זהו סיפור שלמרבה הצער משותף לאנשים רבים, שנופלים קורבן לרשלנות.

המשך הסיפור הוא, לעניות דעתי, שומט לסתות. לאחר קבלת הפיצוי החליט האב, שכל חייו למד בכולל, לתרום למדינה באמצעות שירות אזרחי במשטרה במשך שנתיים. במהלך הזמן הזה גמלה בליבו ההחלטה להיות רופא.

כולם פקפקו בו, כי אפילו לא הכיר את האותיות באנגלית. הודות לנחישות וכוח רצון עצום האב התחיל ללמוד לימודי ליבה, השלים בגרויות וסיים בהצלחה מכינה ותואר ראשון בהצטיינות בביולוגיה.

היום קיבלתי הודעה מרגשת שהוא התקבל ללימודי רפואה. זה שקרה לו הנורא מכל במערכת הרפואית, החליט להפוך להיות חלק ממנה ולהציל חיים של אחרים, במקום החיים של בתו שנלקחו בטרם עת.

ואם זה לא סיפור מעורר השראה על אדם שהחליט שהוא לא קורבן - אני לא יודע מה כן.

רשלנות רפואית בלידה: את מי תובעים?

תביעת רשלנות רפואית בלידה מוגשת נגד המוסד הרפואי אשר ברשלנותו נגרם הנזק, כגון קופת חולים, משרד הבריאות (במקרה שמדובר בבית חולים ממשלתי) או רופא פרטי. אם הלידה מתרחשת בבית חולים השייך לקופת חולים, התביעה תוגש כנגד קופת החולים. אם הלידה מתקיימת בבית חולים פרטי, ניתן לתבוע את בית החולים.

 

תביעת רשלנות רפואית בלידה: איך מוכיחים רשלנות?

הוכחת תביעת רשלנות רפואית בלידה כמוה כהוכחת כל תביעת רשלנות אחרת. יש לבסס את הטענות בחוות דעת רפואית, וכפי שאמרנו קודם לכן, להוכיח שלושה יסודות: רשלנות, נזק וקשר סיבתי. הוכחת האשם נוגעת להתנהלות הצוות המטפל ביחס למבחן "הרופא הסביר", כלומר, האם הצוות הרפואי המטפל קיבל את החלטותיו בהתאם לפרקטיקה המקובלת ופעל באופן זהיר ואחראי כנדרש ממנו. לאחר הוכחת הרשלנות הרפואית, בית המשפט יעמוד על טיב הנזק והקשר הסיבתי. על מנת לזכות במקרה של תביעה מסוג זה, יש צורך להוכיח כי הנזק שנגרם הוא כתוצאה ישירה/עקיפה של הטיפול הרפואי. עורך דין רשלנות רפואית בלידה ידע לסייך לך במקרה זה.

 

רשלנות רפואית בלידה: פיצויים

הנזקים הפוטנציאליים במהלך הלידה עלולים להיות חמורים ביותר, החל מנכות ושיתוק ועד למוות. עקב סיבה זו, הפיצויים הינם גבוהים – ממאות אלפי שקלים ועד למיליוני שקלים. הפיצויים כוללים הוצאות רפואיות, ניידות, אביזרים נלווים, פיצויים עבור אובדן השתכרות עתידית וכן פיצויים עבור כאב וסבל, עוגמת נפש ועוד.

רשלנות רפואית בלידה שקטה

כאשר תינוקות נפטרים בשלבי ההריון הסופיים ונולדים ללא רוח חיים, זוהי טרגדיה בלתי נתפסת עבור ההורים האבלים ומשפחותיהם. למרות הבדיקות, אמצעי הזהירות והטכנולוגיה המתקדמים, למרבה הצער, לידה שקטה היא עדיין אירוע יחסית שכיח בארץ ובעולם. אנחנו יודעים ומבינים כמה קשה לחשוב על כך, אם לאחרונה חוויתם אובדן שכזה, אבל המציאות היא שמקרים רבים הכוללים לידה שקטה מתרחשים בשל טעויות אנוש, או במילים אחרות, בשל רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בלידה שקטה: איך זה עלול להיגרם?

ישנם לא מעט מקרים, שבטרם התרחשות לידה שקטה, מופיעים סימנים אשר ניתן וצריך היה לזהות בשלב מוקדם יותר. אי גילוי של סימנים אלה ומתן טיפול מהיר, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ליולדת ולתינוק, וייחשב לטיפול רפואי לא סביר המזכה בפיצוי. הסימנים הללו עלולים להופיע במהלך הריון או בלידה עצמה ובאחריות הרופאים לזהות אותם ולפעול בהתאם. למשל, יש סימנים שמצביעים על צורך בבדיקות או הערכות נוספות, על מנת להבטיח את שלום התינוק או התינוקת. אם הסימנים לא מזוהים, או מזוהים אך מטופלים באופן שלא מונע לידה שקטה, ייתכן שמדובר במצב רשלנות.

כיצד מגישים תביעת פיצויים על לידה שקטה?

כדי להבין אם אכן לידה שקטה נגרמה בגלל רשלנות, ולהתחיל לחשוב על תביעה למיצוי הזכויות שלכם במקרים כאלה, יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידכם ולפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר. עורך דין רשלנות רפואית בלידה מיומן ידאג לאסוף חומרים רפואיים רלוונטיים, ולגייס מומחה רפואי מהשורה הראשונה שיבחן את המקרה, ואם אכן הטרגדיה שנגרמה לכם היא תוצאה של רשלנות, יכתוב עבורכם חוות דעת רפואית שתתמוך בתביעתכם. שימו לב: לא מספיק להוכיח שהייתה רשלנות רפואית בלידה, עליכם גם להציג קיום קשר ישיר בין הרשלנות לבין תוצאות הלידה, כלומר, תצטרכו להשיג את המידע הרלוונטי, להבין את המשמעויות שלו עבורכם ולגרום לבית המשפט לראות את הסיטואציה באותה צורה.

ניתן להגיש תביעה לפיצויים נגד בית החולים שבו התרחשה לידה שקטה, נגד הרופאים שטיפלו בכם בגין רשלנות רפואית בהריון, בין אם הם פרטיים או מטעם קופת החולים, או נגד קופת החולים. אם תוכיחו שמישהו חרג ממה שהיה מצופה ממנו לעשות בהתאם לנסיבות, ושזה הוביל למות ילדכם, תקבלו סכום כלשהו כפיצוי.

זכות ההורים לפיצוי בגין לידה שקטה לפי הפסיקה

זכות שני ההורים לפיצוי בגין מות עוברם עקב לידה שקטה שנגרמה בגין רשלנות רפואית בלידה, הוכרה בפסיקה זה מכבר. באופן עקרוני, נקבע כי מדובר בנזק נפשי משמעותי הראוי להכרה ופיצוי. בפסק הדין העקרוני של בית המשפט העליון, בבע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק (פורסם בנבו ביום 5.6.07), נקבע כי הנזק שנגרם להורים בשל מות עובר, כולל הנזק הנפשי שעלול להיגרם עקב כך, אינו נזק של מה בכך שאין לפצותו, אלא מדובר בנזק שראוי לדרוש מן המזיק, דהיינו, הרופא או המוסד הרפואי שהתרשל, לצפותו מבחינת ההורים המיועדים. הפיצוי אמור להקל על צערם ומכאובם של ההורים בגין מות התינוק. בפסק דין זה נפסק פיצוי לאב ולאם בסך של 300,000 ₪ ולאם – 250,0000 ₪.

בת.א. (חיפה) 48913-01-16 א.פ. נגד מכבי שירותי בריאות נפסק להורים אשר בשל רשלנות רפואית בניהול הריון בסיכון, סך הכל 762,500 ₪, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מן הסכום שנפסק. הטענה המרכזית העומדת בבסיס התביעה היא כי ההיריון לא הוגדר כהריון בסיכון, על אף שההרה סבלה מגורמי סיכון וכן כי הרופא המטפל גם הפר את החובה היידוע בדבר הסיכון ללידה שקטה לנוכח גורמי הסיכון ולא הציע להורים לנוכח גורמי הסיכון, לסיים את הלידה בשלב מוקדם יותר. גורמי הסיכון שהתקיימו אצל ההרה בתביעה מושא פסק דין זה הם, בין היתר, גיל מבוגר (למעלה מ 40 שנה), השמנת, סוכרת הריונית לא מטופלת וניתוח קיסרי קודם. השילוב כל אלה הציב את האישה בסיכון לתמותה עוברית.

למה חשוב לשים לב כאשר בוחרים עורך דין רשלנות רפואית בלידה?

כיוון שתביעת רשלנות רפואית בלידה אורכת מספר שנים, חשוב שיהיו ביניכם לבין עורך הדין כימיה ותקשורת טובים. מעבר לזה, חשוב לבדוק שלעורך הדין יש ניסיון מעשי עשיר ומוכח בניהול תביעות מסוג זה, ובפרט ניסיון בניהול תביעות בנסיבות דומות. עורך דין רשלנות רפואית בלידה המכיר את האופן שבו מנהל המוסד הרפואי הנתבע את הגנתו, ידע לזהות את נקודות התורפה של הרופאים אשר התרשלו בניהול לידתך ועל ידי כך לנצח את תביעתך.

חשוב להבין, כי בתי החולים והמרפאות המיילדות חשופים לתביעות רשלנות רפואית בלידה באופן תמידי, ולפיכך מחזיקים בעורכי דין מיומנים אשר עושים ככל יכולתם על מנת להסיר את האחריות מהצוות המטפל. על מנת להצליח בתביעה כה חשובה ובעלת משמעות ערכית גדולה, יש צורך בשירות עורך דין רשלנות רפואית בלידה מומחה ובעל ניסיון, אשר יביא לפיצויים המקסימליים בחוק. בזכות ניסיונו העשיר של עורך דין תומר לינר בניהול תביעות רשלנות רפואית בלידה, הכולל גם ניסיון בטיפול בתיקי הגנה של בתי חולים ממשלתיים, וכן בזכות צוות עורכי דין מצוין ומקצועי, תוכלו להשיג את מקסימום הפיצויים המגיעים לכם בחוק. במידה ואתם מעוניינים להתרשם, כאן תוכלו לקרוא מאמר מתוך אתר N12, המתאר תביעת רשלנות רפואית בלידה שניהל עו"ד תומר לינר עבור זוג צעיר, אשר בגין רשלנות במהלך טיפול בזיהום מי שפיר (כוריואמניוטיס) נפטרה ביתם, בהיותה כבת 24 שעות בלבד. בזכות עבודה משפטית יסודית ומקצועית אשר כללה ירידה לפרטים ולחימה עיקשת ובלתי מתפשרת, קיבלו ההורים פיצוי הכוללים למעלה ממיליון שקלים. במידה ואתם זקוקים לנו, אנו כאן לשירותכם. השאירו פרטים ואנחנו נבחן את המקרה ונעריך את סיכויי הצלחתכם בתביעה.

רשלנות רפואית בלידה- שאלות ותשובות

מומלץ לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית בלידה ברגע שעולה חשד שהנזק שנגרם לכם ו/או לילדכם נובע כתוצאה מהתרחשות רשלנות רפואית בלידה, ובטרם הפנייה לבית החולים או למוסד הרפואי בו ניתן הטיפול הרפואי החשוד כרשלני. חשוב לדעת, שמרגע בו בית החולים יתוודע לכך שהנכם חשים שנגרם לכם עוול, הוא עלול למחוק חומרים, לשנות מסמכים ולהעלים ראיות ומכאן עולה חשיבותו של עורך דין רשלנות רפואית בלידה.
אם הנזק נגרם לאם היולדת, תקופת ההתיישנות לתביעה עומדת על כ-7 שנים ונספרת מהיום בו נוצרה עילה לתביעה. היום בו נוצרת עילת התביעה הוא היום בו מתגלה הנזק. על נזקים שנגרמו לילוד ניתן לתבוע עד 7 שנים מהגיעו לגיל 18, קרי עד היותו בגיל 25. יחד עם זאת, במקרה בו העובדות המהוות את עילת התביעה מתגלות לתובע בשלב מאוחר יותר, למשל בדיקה גנטית שהתבצעה בשלב מאוחר, מניין תקופת ההתיישנות יתחיל ביום בו נודעו לתובע עובדות אלה. כלל זה, המעוגן בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תש"יח – 1958, נקרא "כלל הגילוי המאוחר".
הנזקים העלולים להתרחש כתוצאה מרשלנות רפואית הם, בדרך כלל, חמורים ביותר, עד כדי נכות או מוות. מסיבה זו, פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה הם מן הגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית, במיוחד כאשר מדובר בילדים.
במסגרת חישוב הפיצויים נכללות הוצאות רפואיות מקרות האירוע, פיצויים עבור אובדן השתכרות בעתיד, פיצויים עבור כאב, סבל ועוגמת נפש ועוד. רשלנות רפואית שיתוק מוחין למשל, עשויה להתחולל כתוצאה מחילוץ מאוחר של הילוד או בשל טכניקת לידה שגויה. הפיצוי במקרה כזה יעמוד על מילוני שקלים.
שתפו את המאמר
יעניין אותך גם: