פיברומיאלגיה – דאבת השרירים

תקציר

סובלים מכאבי שרירים מפושטים? הרופאים לא מוצאים הסבר לכאב שלכם? ייתכן שאתם סובלים ממחלה בשם פיברומיאלגיה.

שמה בעברית הוא דאבת השרירים, בשל התסמין המרכזי שלה. אליו יכולים להתווסף תסמינים נוספים כגון הפרעות שינה, מעי רגיז, דיכאון וכאבי ראש. תסמונת זו מורכבת מאוד לאבחנה ולטיפול ובמקרים רבים פוגעת מאוד בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים של החולים.

במקרים רבים פיברומיאלגיה מתפתחת בעקבות אירוע טראומתי כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה ונזק על רקע רשלנות רפואית. לכן, כדאי להיוועץ עם עו"ד מומחה בדבר הגשת תביעת נכות או נזיקין בגין המחלה.

 

מה זה פיברומיאלגיה (דאבת השרירים)?

מבחינת תחום הרפואה, נמצאת פיברומיאלגיה בעולם הראומטולוגיה. אולם, בשונה מיתר המחלות בתחום זה, אין בה עדות לדלקת ולכן לא ניתן לאבחן אותה על ידי בדיקות דם או בדיקות הדמיה.

מצב זה הופך את האבחנה של פיברומיאלגיה למורכבת ביותר והיא מתבססת אפוא בעיקר על שלושת אלו: על תלונות המטופל על תסמינים המזוהים עם פיברומיאלגיה, על תגובת כאב בעת לחיצה על 11 מתוך 18 נקודות בגוף ולאחר שנפסלו מחלות אחרות המאופיינות בסימפטומים שהחולה מדווח עליהם.

פיברומיאלגיה נפוצה יותר בקרב נשים וגורמי הסיכון הידועים להתפרצותה הם לחץ וטראומה.

לכן, רבים לוקים בה לאחר או במקביל להתפרצות מחלה אחרת, כאשר לא אחת מדובר במחלה אוטואימונית. כמו כן, חלק מהחולים מתחילים לסבול מתסמינים של פיברומיאלגיה לאחר ובעקבות אירוע טראומתי כגון תאונת דרכים ותאונת עבודה.

הטיפול התרופתי במחלת פיברומיאלגיה הוא בתרופות נוגדות דיכאון במינון נמוך אשר יש להן השפעה נוגדת כאב. אופציות נוספות לטיפול לא תרופתי הן למשל CBT והידרותרפיה.

 

פיברומיאלגיה – תסמינים

התסמין העיקרי והמזוהה ביותר של תסמונת פיברומיאלגיה הוא כאבי שרירים כרוניים מפושטים. אלו יכולים להופיע באזורים שונים בגוף כגון הצוואר, הרגליים, הידיים והגב, לבד או במקביל.

כמו כן, רבים מהאנשים הלוקים במחלת פיברומיאלגיה מדווחים גם על הפרעות שינה חמורות ובעיות זיכרון. בנוסף לכך, גם תסמונת המעי הרגיז מופיעה אצל רבים מהחולים וכן כאבי ראש.

כל התסמינים הללו יחד יוצרים אצל חולי פיברומיאלגיה עייפות פיזית ונפשית ואתגר אמיתי לנהל שגרת חיים תקינה. אם נוסיף לכך את הקושי באבחון המחלה והטיפול בה, ניתן להבין את המצוקה הגדולה עליה מדווחים חלק ניכר מהחולים בה.

 

התקף פיברומיאלגיה

כל מי שסובל ממחלה זו או יש אדם בקרבתו שלוקה בה, יודע כי התקף פיברומיאלגיה יכול להיות כואב ומטריד מאוד. יש מי שסובלים מהתקפים תכופים בעוצמות נמוכות ויש מי שאצלם, ההתקפים מגיעים לעיתים רחוקות יותר אך חומרת הכאבים גדולה מאוד וההתקף ממושך.

פיברומיאלגיה אינה מחלה פשוטה לאבחון ולטיפול כאשר עבור רבים הטיפולים המוצעים אינם אפקטיביים לאורך זמן. המשמעות במקרים רבים יכולה להיות פגיעה קשה בתפקוד היומיומי.

על כן מומלץ לכל אדם הסובל ממחלת פיברומיאלגיה להיוועץ עם עורך דין נזיקין אשר יבחן האם קיימת אפשרות לקבלת פיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי או גורמים אחרים כגון חברת ביטוח.

 

פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

כאשר בעיה רפואית פוגעת ביכולתו של אדם לעבוד ולהתפרנס, כדאי לבדוק האם המצב הרפואי ממנו הוא סובל מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת נכות כללית.

אם כן, הרי שיוכל לקבל תשלום חודשי כפיצוי על אובדן כושר העבודה, בהתאם לגובה אחוזי הנכות שייקבעו לו ואחוז אובדן הכושר שתקבע הוועדה הרפואית.

פיברומיאלגיה עלולה להתפרץ גם בעקבות תאונת עבודה.

לכן, אם בעקבות תאונת עבודה מכל סוג שהיא, ובעיקר תאונת דרכים במנגנון צליפת שוט, מופיעים תסמינים המתאימים לפיברומיאלגיה, יש להתלונן על כך במפורש בפני הרופא המטפל ולבקש הפניה לראומטולוג. בהינתן אבחנה של פיברומיאלגיה בעקבות תאונת עבודה, אפשר לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה להכיר בכך שמחלה זו נגרמה בגין תאונת עבודה.

עם קבלת ההכרה בתסמונת כפגיעה אשר נגרמה בעקבות תאונת עבודה, יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בעקבות פיברומיאלגיה.

אחוזי הנכות בגין פיברומיאלגיה יקבעו על ידי וועדה רפואית ויזכו את הנפגע בעבודה במענק נכות או בקצבת נכות, בהתאם לשיעור הנכות. נכות בשיעור של 10-19 אחוז תזכה במענק חד פעמי. נכות בשיעור הגבוה מ 19% תזכה בקצבה חודשית.

עד לימים האחרונים, תסמונת פיברומיאלגיה לא נכללה ברשימת המחלות שביטוח לאומי מכיר בהן לעניין זה. המשמעות היא כי עד היום ניתן היה לקבל אחוזי נכות על בסיס ליקויים אחרים.

ב- 26.10.21 חתם שר הרווחה מאיר כהן על תיקון לתקנות הביטוח הלאומי, במסגרתו יש עתה הכרה בנכות של 40% לחולי פיברומיאלגיה. כך, מכאן ואילך, אדם המאובחן כסובל מתסמונת פיברומיאלגיה יוכל לקבל קצבת נכות ללא החובה להוכיח את קיומן של בעיות רפואיות אחרות.

עם זאת, הכרה בכך שמחלה זו נגרמה בעקבות תאונת עבודה, טעונה הוכחה.

 

 הקשר בין אירוע טראומתי להתפתחות של פיברומיאלגיה

קיימת ספרות רפואית ענפה בדבר הקשר שבין אירועים טראומתיים – גופניים ואף נפשיים לבין התפרצות של תסמונת פיברומיאלגיה.

ממחקרים גדולים שנעשו בתחום עלה, כי חולים רבים אשר אובחנו כלוקים בפיברומיאלגיה, דיווחו כי קודם להופעת המחלה סבלו מטראומה נפשית, ואירוע תאונתי כגון תאונת דרכים.

 

הקשר שבין פיברומיאלגיה לאירוע תאונתי מוכר בפסיקה

הקשר שבין פיברומיאלגיה הוכר על ידי בתי המשפט השונים, לרבות בערכאות ערעור – בית משפט מחוזי ועליון.

כך למשל הוכר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 7096/05 מרים אופנהיימר נ' זולפה מחסני מזון ועוד (להלן: "פס"ד אופנהיימר"). במסגרת פס"ד אופנהיימר נערך דיון מעמיק בשאלת הקשר שבין התסמונת לאירוע תאונתי.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת מומחה התביעה, פרופ' בוסקילה, וקבע כי הגישה שהציג מומחה התביעה ולפיה קיים קשר סיבתי מובהק בין אירוע עקב תאונה לבין פיברומיאלגיה הוכרה בספרות הרפואית המקובלת.

ערעור שהוגש על פס"ד אופנהיימר נדחה על ידי בית המשפט העליון, כב' השופט בדימוס, המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, במסגרת ע"א 785/08 זולפה מחסני מזון בע"מ נ' אופנהיימר ובתוך כך אימץ את קיבעתו של מומחה התביעה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין אירוע תאונתי לתסמונת פיברומיאלגיה.

שתפו את המאמר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email