רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון סרטן

רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון סרטן

שירותי רפואה במדינת ישראל ניתנים לאזרחיה בעיקר במסגרת קופת חולים. הבסיס החוקי לכך קבוע בחוק בריאות ממלכתי ולפיו כל תושב ישראל רשאי לקבל שירותים רפואיים באמצעות אחת מקופות החולים כגון שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, מאוחדת וכו'.

שירותי הרפואה הנפוצים והיומיומיים ביותר הניתנים במסגרת קופת חולים, ניתנים על ידי רופא המשפחה. רופא המשפחה מכיר את מטופליו (בדרך כלל) עוד לפני שאלה מאובחנים כחולים במחלות קשות כגון סרטן. למעשה, רופא המשפחה הוא הראשון בתהליך הרפואי של המטופל והאבחון שהוא אמור לערוך נעשה בשיטת השלילה (אלימינציה).

בשלב הראשון הוא שולל אבחון נפוצות ומוכרות ובשלב השני הוא בודק מחלות נדירות יותר. כך או אחרת, כל עוד לא נמצאה הסיבה לתלונתו של המטופל, על רופא המשפחה לחשוב על כל תרחיש רפואי, גם החמור ביותר ולשלול אותו. משום כך מוטלת עליו אחריות כבדה, והוא צריך להיות בעל כושר אבחנה מעולה וניסיון רפואי, על מנת להפריד את העיקר מן הטפל.

במקרה שהמטופל מתלונן על תלונות המהוות סימפטום של מחלת הסרטן, כגון ירידה משמעותית במשקל, תשישות, בדיקת דם פתולוגית, שיעול ממושך ו/או קוצר נשימה, על רופא המשפחה לשלול גם את האפשרות שהמטופל חולה במחלת הסרטן.

תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון סרטן מוגשת כאשר טיפול רפואי רשלני שניתן על ידי רופא משפחה במסגרת קופת חולים, מחלת הסרטן מאובחנת בשלב מאוחר וכתוצאה מכך נגרם לחולה נזק בלתי הפיך.

רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון מחלת הסרטן במסגרת קופת חולים, עשויה להתבטא בלקיחת החלטות שגויות במקרה של סימפטומים אשר אמורים להעלות חשד לסרטן, ו/או התעלמות מבדיקה פתולוגית המחייבת ביצוע בדיקה לשלילת מחלת סרטן או להערכת חומרתה.

למרבה הצער, רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון סרטן עלולה להיגרם עקב שיקולים תקציביים, למשל עקב צמצום הצוותים הרפואיים והיעדר כוח אדם, או בגין החלטה של רופא להימנע מביצוע בדיקות מסוימות, כגון MRI – בשל רצונו לחסוך כסף לקופת חולים.

רשלנות רפואית של רופא משפחה בגילוי מוקדם של סרטן

גילוי מוקדם של סרטן עשוי למנוע סבל וטיפולים קשים, וכמובן להציל חיים. אבחון מוקדם של סרטן מאפשר טיפול אפקטיבי במחלה ומגדיל את סיכויי השרידות של החולה. כאשר המטופל מתלונן בפני רופא המשפחה בקופת חולים על תלונות המחייבות העלאת חשד למחלת הסרטן, ולמרות זאת רופא המשפחה לא מייחס משמעות לתלונות המהוות דגלים אדומים להימצאותה של מחלה ממארת מסוג זה או אחר, הוא יחשב למי שהתרשל באבחון מחלת הסרטן.

אם בגלל הרשלנות הרפואית הנ"ל מאובחן הסרטן בשלב מאוחר, ועקב כך נגרם לחולה נזק בלתי הפיך, יכול המטופל להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד רופא המשפחה. הנזק שנגרם בעקבות רשלנות רפואית באבחון סרטן מתבטא בדרך כלל, בפגיעה בסיכויי ההחלמה של החולה, טיפולים קשים לרבות טיפולים כימותרפיים על המשמעויות הקשות הכרוכות בכך ואף טיפולים כירורגים קשים אשר לכשעצמם עלולים לגרום לנכות לצמיתות ולמצב סיעודי.

איחור באבחון מחלת הסרטן עלול לגרום לגידול הממאיר להתפשט לאיברים נוספים בגוף, עד אשר אי אפשר לטפל בו בכלל. כידוע, אבחנה מאוחרת של מחלת הסרטן אף עלולה לגרום גם למוות בטרם עת.

למרבה הצער במקרים רבים רופאי משפחה לא מייחסים משמעות לתלונות המטופל, ולא חושבים על האפשרות שהתלונות הן סימפטום של מחלת הסרטן, או שמעלים אפשרות זו בשלב מאוחר מידי. משום כך במרוצת השנים בתי המשפט נדרשו להרבה תביעות אשר הוגשו בשל רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון סרטן, כולל בית המשפט העליון.

על פי הפסיקה שדנה במקרים של רשלנות רפואית של רופא משפחה, לרבות ביחס לאבחון מאוחר של סרטן, כאשר רופא משפחה מפנה את מטופלים לבדיקות כאלה ואחרות, וכאשר הוא מקבל תוצאות הבדיקות, עליו לעיין בבדיקות, לנתחם, להגיע למסקנות רפואיות נכונות ובתוך כך לקבל את ההחלטות הרפואיות המתבקשות לנוכח תוצאות הבדיקות שהגיעו לידיו, וזאת בהתאם למידת הדחיפות.

למשל, כאשר רופא משפחה מקבל בדיקת שתן המלמדת על נוכחותו של דימום בשתן, עליו, בין היתר, לשלול קיומו של סרטן שלפוחית שתן, ובתוך כך להפנות לבדיקות נוספות ובעיקר לאורולוג.

דימום בשתן עלול להתבטא במספר דרכים: המטוריה – דימום גלוי בשתן; מיקרוהמטוריה – דימום סמוי בשתן המתגלה בבדיקת מיקרוסקופ. דימום סמוי בשתן יחשב כפתולוגי במקרה שזה מודגם בשתי בדיקות לפחות. תסמינים נוספים אשר צריכים לעלות חשד לסרטן שלפוחית שתן הם גם תלונות חוזרות על דחיפות, תכיפות וצריבה במתן שתן (בהיעדר דלקת בדרכי השתן).

התלונות הללו אמורות להעלות חשד לסרטן שלפוחית שתן במיוחד כאשר מדובר במטופל מעשן, שכן עישון מהווה גורם סיכון משמעותי לסרטן שלפוחית שתן, במיוחד בקרב נשים. אשר על כן, כאשר מטופלת מתלוננת על הבעיות הנ"ל ורופא המשפחה לא פועל לשלילת סרטן שלפוחית השתן, וכתוצאה מכך החולה מאובחנת בשלב מאוחר, רופא המשפחה ייחשב לרשלן.

במקרה כזה ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה במעקב ובאבחון של מחלת סרטן.

הפסיקה קובעת, בין היתר, שרופא המשפחה אחראי לעקוב אחר מצבו של המטופל, על סמך תוצאות הבדיקות שנדרש הוא לבצע (ע"א 237/11 דר' נסייר נ' שירותי בריאות כללית), וכי על הרופא המטפל לנהל מעקב מסודר אחר מטופלו, כדי להבטיח רציפות של הטיפול הרפואי.

עוד קובעת הפסיקה, כי כאשר רופא המשפחה שוקל אלו בדיקות מתאימות, עליו להשתמש בידע המקצועי הכללי שברשותו לגבי המחלות האפשריות וליישם את הידע הזה על נסיבות המקרה הקונקרטי שלפניו.

היעדר אבחון של הסיבה הנפוצה ביותר לתלונותיו של המטופל, עשוי ללמד על התרשלות (ראה למשל ת.א. 6359/04 שגיב אביטן נ' שירותי בריאות כללית).

דוגמאות נוספות בנושא רשלנות של רופא משפחה באבחון מחלת סרטן:

רשלנות רפואית באבחון לוקמיה

כאשר בבדיקת דם אקראית קיימת כמות לא תקינה של כדוריות דם אדומות או לבנות, בדרך כלל על רופא המשפחה לברר את הסיבה לכך ולהפנות את המטופל לבדיקות נוספות ובמקרים המתאימים להמשך בירור כולל הפניה לרופא המתמחה בהמטולוגיה.

אם רופא המשפחה לא עושה כן וכתוצאה מכך סרטן הדם מאובחן באיחור, ועקב כך נגרם נזק בלתי הפיך כולל פגיעה בסיכויי ההחלמה, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד רופא המשפחה.

רשלנות רפואית באבחון סרטן מעי הגס

תלונות על דם בצואה או בעת ניגוב ו/או בדיקת דם שמלמדת על אנמיה היכולה ללמד על דימום פנימי, מחייבות לשלול סרטן מעי הגס והחלחולות. כאשר רופא המשפחה אינו נוקט בפעולות ההכרחיות לשלול סרטן מעי הגס, לרבות הפניה לבדיקת קולונוסקפיה, ואינו מפנה את המטופל להמשך בירור אצל מומחה לגסטרו או כירורג, הוא ייחשב למי שהתרשל.

אם הטיפול הרשלני כאמור גרם לכך שסרטן מעי הגס אובחן בשלב מאוחר ולחולה נגרם נזק בלתי הפיך – ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד רופא משפחה בגין איחור באבחון סרטן מעי הגס. זאת ועוד, על פי ההנחיות החל מגיל 50 ועד לגיל 74 מידי שנה יש לבצע בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה, שכן נמצא כי בדיקה זו יכולה לסייע בגילוי מוקדם של סרטן מעי הגס.

גם במקרה שרופא המשפחה לא הנחה את המטופל לבצע בדיקה לאיתור דם סמוי, וכתוצאה מכך אובחן סרטן מעי הגס באיחור, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון סרטן מעי הגס.

רשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית

סרטן הערמונית נפוץ בעיקר אצל גברים מעל גיל 70. תלונות על תכיפות במתן שתן ו/או קושי במתן שתן עשויות להוות סימפטום לסרטן הערמונית. ערמונית מוגדלת לוחצת על כיס השתן וכתוצאה מכך החולה מתקשה במתן שתן או סובל מתכיפות במתן שתן. לפיכך, במקרה שהמטופל מתלונן בפני רופא המשפחה על תכיפות במתן שתן או קושי במתן שתן, בפרט כאשר מדובר במטופל כבן 70 ויותר, על רופא המשפחה לשלול סרטן הערמונית.

שלילת המחלה מתבצעת, בשלב הראשון, על ידי ביצוע בדיקת PSA. PSA הוא חלבון שמופרש מהערמונית. בלא מעט מקרים, כאשר רמות ה PSA גבוהות – מעל 4.0 – יש להעלות חשד לסרטן הערמונית ולהפנות את המטופל לבדיקות נוספות כולל לאורולוג ולבצע בדיקת US של דרכי השתן. אבחון מוקדם של סרטן הערמונית עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה של המטופל לשרוד ולהגדיל את סיכוייו להיוותר ללא נזק.

לפיכך, כאשר רופא המשפחה נמנע מהפניית המטופל לביצוע בדיקות שהכרחיות לשלילת סרטן הערמונית, חרף תלונות אשר אמורות להעלות חשד לסרטן הערמונית, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק בלתי הפיך וחייו מתקצרים – ניתן להגיש נגדו תביעת רשלנות רפואית בשל אי אבחון של סרטן הערמונית.

רשלנות רפואית באבחון סרטן ריאות

סרטן ריאות נחשב לאחד מהגידולים הממאירים הקטלניים והנפוצים ביותר, בעיקר בקרב מעשנים. עם זאת מניעה ואבחון מוקדם של סרטן זה, עשוי לשפר משמעותית את סיכויי השרידות ולהציל חיים.

כאשר מטופל מתלונן בפני רופא המשפחה על שיעול ממושך, ו/או קוצר נשימה, ו/או כאב בחזה, ו/או תיאבון ירוד או ירידה לא מוסברת במשקל וכיו"ב, הנמשכים למעלה משלושה שבועות, על רופא המשפחה להעלות חשד לקיומו של סרטן ריאות ולהפנות את המטופל להמשך טיפול לרבות צילום רנטגן של הריאות (ובמידת הצורך בדיקה מתקדמת יותר כגון CT ריאות).

כמו כן עליו להפנות את המטופל לבדיקה של רופא ריאות, במסגרת קופת חולים או במסגרת פרטית, וזאת כדי לשלול סרטן ריאות. על אחת כמה וכמה במקרה שהמטופל נמצא בקבוצת סיכון, למשל בגלל שהוא מעשן אקטיבי או פאסיבי, כאשר במסגרת עבודתו הוא חשוף לחומרים מסוכנים המעלים את הסיכון לסרטן ריאות כגון אסבסט, ו/או בהינתן סיפור משפחתי של סרטן ריאות.

אם רופא המשפחה לא העלה חשד לסרטן ריאות, חרף תלונות חשודות כאמור, עם או בלי גורמי סיכון, וסרטן הריאות אובחן באיחור, וכתוצאה מכך נגרם לחולה נזק בלתי הפיך – ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן ריאות.

אם נגרמו לכם ואף לאנשים הקרובים אליכם, נזקים עקב אבחנה מאוחרת של מחלת הסרטן, ואם אתם חושדים שמחלת הסרטן אובחנה מאוחר בשל רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל כולל רופא המשפחה, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובעל ידע וניסיון בניהול תביעות בגין רשלנות רפואית של רופא משפחה באבחון סרטן.

עורך דין תומר לינר וצוות משרדו מתמחה ברשלנות רפואית עו"ד, ובעל ניסיון רב בניהול תביעות בגין רשלנות רפואית נגד רופא משפחה בשל איחור באבחון סרטן.

להתרשמות מתביעה גדולה שניהל עו"ד תומר לינר בגין איחור באבחון סרטן שלפוחית השתן אשר למרבה הצער גרמה לפטירתה של אישה בטרם עת, אתם מוזמנים להיכנס לקישור שלהלן: לכתבה המלאה באתר מעריב.

Open chat
לשאלות בווצאפ