רשלנות רפואית בהריון היא נושא מורכב ורגיש, בעל השלכות מרחיקות לכת על חיי המשפחות המעורבות. מדובר במצבים בהם טעויות או מחדלים של הצוות הרפואי במהלך ההריון גורמים לנזקים משמעותיים לעובר או ליולדת. במאמר זה נסקור את המשמעות של התהליך, נבחן מתי היא עלולה להתרחש, כיצד ניתן להוכיח אותה, ומה האפשרויות העומדות בפני משפחות שנפגעו כתוצאה מכך. חשוב להבין את המורכבות של הנושא ואת החשיבות של ליווי משפטי מקצועי במקרים אלה.
מהי רשלנות רפואית בהריון?
אין מקרים פשוטים בכל הקשור אל רשלנות רפואית, אך כנראה שהמסובכים מכולם הם תיקים של רשלנות רפואית בהריון ובלידה שני תחומים אשר מן הסתם מקושרים זה לזה. במהלך הריון, ועוד לפניו – בייעוץ הגנטי – אישה הרה פוגשת אנשי רפואה רבים מתחומים שונים: רופאי נשים, מומחי אולטרסאונד, מומחי גנטיקה ופריון, אחיות, מיילדות ועוד.
בנוסף, היא עוברת שורה של בדיקות וסקירות. כל זה נועד להבטיח הריון תקין ואת בריאות האם והעובר, אך למרבה הצער לעיתים זה לא מספיק. לא ניתן להגדיר כל נזק שנגרם במהלך ההריון או הלידה בתור רשלנות רפואית בהריון. רשלנות רפואית בהיריון תוגדר רק כאשר רמת הטיפול חרגה מסטנדרטים רפואיים סבירים. כלומר, ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית רק אם יוכח כי אנשי רפואה אחרים היו פועלים אחרת, במקום המעורבים במקרה.
אם בעקבות התרשלות אחד או יותר מהגורמים הרפואיים, לא הייתם מודעים לכך שילדכם עלול להיוולד עם מוגבלות קשה, מום מולד, תסמונת או נכות כלשהי, יש לכם עילה להגשת תביעות רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה. ברור שאתם צריכים עורך דין מקצועי ובעל ניסיון, אך ראשית – חשוב שתלמדו כמה שיותר על התחום.
מתי עלולה להתרחש רשלנות רפואית בהריון?
קיימים תרחישים רבים של רשלנות רפואית בהריון, וחלקם הגדול תקפים גם בתחום רשלנות רפואית בלידה. אלה כמה מהנפוצים ביותר:
רשלנות טרם ההריון
חלק מהזוגות הולכים לייעוץ גנטי עוד לפני ההתעברות. הייעוץ נועד למפות ולזהות גורמי סיכון ללידת תינוק הסובל ממומים או ממחלות. היעוץ הגנטי הטרום הריוני כולל בדרך כלל בדיקה של ההיסטוריה הרפואית שלהם ושל משפחותיהם, וכן סקירת המצב הרפואי הנוכחי שלכם ובעיקר של האישה (תרופות קבועות וכו'). בנוסף, ניתן ולעיתים הכרחי לבצע בדיקת נשאות למחלות גנטיות. במקרים של מחלות גנטיות במשפחה ותשובה גנטית ולפיה שיעור הסיכון ללידת ילד שסובל ממחלה גנטית או מומים, למשל במקרה של מחלות גנטיות קשות במשפחה, לעיתים מומלץ על אבחון גנטי טרום השרשתי – PGD. בדיקה גנטית זו מאתרת פגמים גנטית במסגרת של הפריה חוץ גופית ובכך היא מונעת לידת תינוק עם ליקויים ומחלות גנטיים. בדיקה זו מוצעת לפני ההיריון לזוגות הנמצאים בסיכון על רקע מחלות גנטיות במשפחה.
רשלנות רפואית בהריון יכולה לבוא לידי ביטוי אף באי מתן המלצה ליטול חומצה פולית טרם הכניסה להיריון, אשר עשויה למנוע מומים בעובר ובעיקר במוח, בתעלה העצבית של חוט השדרה, לב ומערכת העיכול. לפיכך אי ידוע האישה כי עליה ליטול חומצה פולית לפחות שלושה חודשים לפני ההיריון ובמהלכו, תיחשב לרשלנות רפואית בשל הפרת חובת הידוע, המזכה בפיצוי בגין מומים שנגרמו בגין חוסר בחומצה פולית כגון ספינה ביפידה.
בעיות גנטיות בהמשך ההריון
אם הוא לא נעשה לפני ההריון, רופאי נשים מחויבים להפנות לייעוץ גנטי ברגע שמתגלה ההריון. בשלב זה, האישה תתחיל בדיקות וסקר גנטי לאיתור מחלות תורשתיות על פי רשימה של מחלות שנקבעה על ידי משרד הבריאות ובכלל זה SMA, ציסטיק פיבוריזיס, X שביר, תלסמיה ותסמונת דושן. כן צריך לבצע בדיקת שקיפות עורפית וחלבון עוברי – בעיקר כדי לשלול תסמונת דאון וליידע בדבר האפשרות בביצוע בדיקת מי שפיר ובדיקות גנטיות נוספות כגון צ'יפ גנטי, NIPT (בדיקת דם שמחליפה בדיקת מי שפיר בעיקר בכל הקשור לאיתור תסמונת דאון). אם בשלב כלשהו מתגלים ממצאים בעייתיים, שמצביעים על חשד למום או תסמונת, מומחי הגנטיקה צריכים לייעץ, להציג את כל המידע וליידע לגבי בדיקות מקיפות יותר (כגון אקסום). המטרה היא שהורים יוכלו להחליט בצורה הכי מושכלת שניתן, האם להמשיך עם הריון או להפסיקו. רופא שאינו עושה זאת, מסתכן בתביעה בשל רשלנות רפואית בהריון.
בדיקות
בכל שלבי ההריון, על הגורמים השונים לפנות נשים לבדיקות (שגרתיות או מעבר לזה), להסביר לגביהן, לפענח אותן בצורה מדויקת ולמסור את התוצאות להורים. אם נמסרות להם תוצאות תקינות, והן שגויות, זה כמובן מצביע על רשלנות רפואית בהריון.
רשלנות רפואית בהריון וגורמי סיכון
הגורמים צריכים לזהות גורמי סיכון שונים, ולפעול בהתאם. כבר בתחילת הדרך, יש כמה סיבות להתייחס להריון כאל הריון בסיכון: האישה מעל גיל 35; היא נושאת יותר מעובר אחד; היא סובלת מעודף משקל או מבעיה רפואית כמו סכרת או יתר לחץ דם; בעברה התרחשו קשיים בהריון, לרבות כאלה שהובילו להפסקת הריון או לידה שקטה. גם במהלך ההריון יכולים להתעורר גורמי סיכון, כמו רעלת הריון, זיהומים מסוגים שונים, רעלת הריון וכו'. יש לבצע מעקב שוטף ולהתייחס ברצינות מלאה לתלונות האישה. במידה והרופא לא עשה זאת ניתן לתבוע על רשלנות רפואית בהריון.
הסתרת מידע
הרופאים והמומחים מחויבים ליידע את ההורים לגבי מצב העובר ובריאותו, לעדכן לגבי סיכונים וממצאים חריגים. עליהם להציג את התמונה המלאה, כך שיוכלו תמיד להיות בטוחים שברצונם להמשיך בהריון.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בהריון?
ראשית, חשוב לציין את תקופת ההתיישנות שחלה על תביעות אלה. תביעות רשלנות רפואית בעקבות נזקים לאישה ההרה, או בעילה של הולדה בעוולה, הן תביעות שמוגשות על ידי ההורים, ויש להם אפשרות לעשות זאת בתוך שבע שנים מיום גרימת הנזק. עד שנת 2012, הפסיקה הכירה מלבד בהולדה בעוולה, גם בחיים בעוולה, כך שגם ילדים שנולדו עם מומים או תסמונות היו יכולים לתבוע. תביעות אלה היו אפשריות עד הגיעם לגיל 25 (7 שנים לאחר הפיכתם לבגירים).
לעומת זאת, כיום לא קיימת עילה של חיים בעוולה, אך כדי לפצות על כך הורים אשר בשל רשלנות רפואית בהריון מגדלים ילד עם מומים ו/או מחלות גנטיות, הורחבה ההכרה בתביעות מצד ההורים, במילים אחרות עילת התביעה הועבר מהילד (בעילה של "טוב מותי מחיי") להורים. נציין כי אם ההורים מצליחים להוכיח רשלנות רפואיות בהריון או רשלנות רפואית בלידה ומקבלים פיצויים, בדרך כלל אלה יהיו פיצויים משמעותיים מאוד, עד מיליוני שקלים. המטרה היא לספק את כל צרכי הילדים למשך חייהם, ולאפשר להם חיים כמה שיותר טובים ונוחים חרף מצבם. בנוסף, הסכום שניתן מתייחס לכאב, לסבל ולעוגמת הנפש של ההורים ושל ילדיהם.
רשלנות רפואית בהריון- השלבים הבאים:
קודם כל, עליכם להיפגש עם עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון בניהול תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון ולידה. עורכי דין מנוסים יידעו כיצד להנחות וללוות אתכם לאורך התהליך. ראשית, הם יקשיבו לסיפור שלכם וינסו להבין אם קיימת אפשרות של עילה לתביעה. אם אכן כך, הצעד הבא יהיה לאסוף בצורה מסודרת את כל החומר הרפואי בתקופת ההריון, כולל מהייעוץ הגנטי שנעשה לפניו, אם נעשה. זה כולל את כל הבדיקות, המסמכים, ההפניות וכו' מכלל הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים.
לאחר ניתוח כלל החומרים, מתחדדת ההבנה האם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית בהריון. בשלב זה, יש לפנות למומחה רפואי בתחום הרלוונטי (או כמה מומחים) כדי לבדוק האם אכן הטיפול היה רשלני. בדיקה זו נקראת "בדיקת היתכנות. ככל שהמומחה סבור כי הטיפול היה לא סביר, נקבל ממנו חוות דעת רפואית. אם על פי חוות הדעת הצוות הרפואי התרשל, ניתוחו של המומחה יכלול גם ממצאים שמבססים את התביעה.
הצעד הבא יהיה להגיש תביעה לבית המשפט, בצירוף חוות דעת שתומכת בקיומה של רשלנות רפואית בהריון, וכן התייחסות לשיעור הנזק של הילד או הילדה, ולקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. תביעות מוכרעות על ידי בית המשפט אשר מתבסס על חוות הדעת, וכן על תקדימים, נהלים, הנחיות וקווים מנחים, כל זאת במטרה לקבוע האם במהלך ההריון הגורמים הרפואיים סטו מרמת הטיפול הסבירה.
רשלנות רפואית בהריון- לסיכום
משרדנו בניצוחו של עורך דין תומר לינר, מנוסה מאוד בניהול תביעות רשלנות רפואית, בפרט רשלנות רפואית בהריון, ויודע כיצד להשיג להורים הכאובים את הפיצויים שמגיעים להם, ואותם הם כל כך צריכים.
עו"ד תומר לינר ניהל היה שותף בניהול תיקי רשלנות רפואית בהיריון ולידה, משני צידי המתרס, כלומר גם מטעם ההגנה וגם מטעם התביעה, וחלק מהתיקים שניהל זכו לתהודה בתקשורת. ולא בכדי, אנחנו עובדים עם מומחים בכירים, שמנוסים בניסוח חוות דעת עבור תביעות, עובדים באופן יסודי, יצירתי ומדויק על כל תיק והופכים כל אבן עד גיל האמת.
אנחנו נלווה אתכם צעד אחד צעד, משלב הייעוץ, דרך שלב התביעה בגין רשלנות רפואית בהריון, ולכל אורך המשפט, אשר עלול לארוך מספר שנים.
