Search
Close this search box.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין

תהליך הלידה הוא פרוצדורה רפואית רגישה ומורכבת במיוחד. היא מחייבת תפקוד מהיר ומקצועי של כלל אנשי הצוות הרפואי, ברמה הגבוהה ביותר, אחרת עלולים להיגרם נזקים שונים ליולדת ולרך הנולד. אחד מהנזקים הללו הוא שיתוק מוחין לתינוק, ואם עולה חשד שהוא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, הרי שיש לבחון את ההיתכנות להגשת תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין

נזקים אפשריים 

לצד ההתרגשות הרבה והציפייה להצטרפות הרך הנולד לחיק המשפחה, יש לקחת בחשבון כי התהליך הינו פרוצדורה רפואית לכל דבר, המחייבת את אנשי הצוות הרפואי המעורבים בהליך לפעול במהירות תגובה רבה ובמקצועית גבוהה. אם לא כך, התוצאות עלולות להיות הרון אסון ולנוע בין נזקים קשים ועד למקרי מוות חלילה.

אם הנזקים נגרמים בשל רשלנות של מי מאנשי הצוות הרפואי, החל מהאחות, דרך טכנאי המכשור הרפואי ועד לרופא המנתח, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין עם עורך דין רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים בהתאם. למעשה, ההגדרה של רשלנות רפואית היא כל פעולה רפואית לא סבירה, שאנשי הצוות הרפואי נקטו ( כגון בחירת שיטה, אי מתן מידע רפואי מלא ומפורט ועוד) באופן שהביא לגרימת נזקים.

מהו שיתוק מוחין?

אחד מהנזקים העלולים להתרחש לרך הנולד הוא שיתוק מוחין. בטרם נבחן אלו מקרי רשלנות רפואית שיתוק מוחין עלולים להתרחש, כדאי שנכיר במעט במה מדובר. שיתוק מוחין מתאר תפקוד נוירולוגי לקוי, כתוצאה מנזקים מוחיים שנגרמו לעובר או לתינוק. הפגיעה העיקרית אשר נגרמת כתוצאה משיתוק מוחין היא פגיעה מוטורית, המתבטאת בשיתוק של הגפיים התחתונות ו/או העליונות ובמקרים החמורים – של שניהם. בלא מעט מקרים, מתלווים תסמינים נוספים כגון קשיי למידה, קשיי התנהגות, פיגור שכלי ברמות שונות, אפילפסיה, בעיות מעיים ועוד.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין – באיזה שלבים היא יכולה להיגרם?

רשלנות רפואית שיתוק מוחין יכולה להיגרם במהלך השלבים הבאים:

מעקב הריון

על מנת להבטיח הריון תקין ולידת עובר בריא, האישה ההרה עוברת תהליך מעקב הריון, אשר נועד לאבחן ולזהות מבעוד מועד מומים ומחלות שונות, ומצבים מסוכנים אשר בהיעדר טיפול מתאים עלולים לגרום לנזקים קשים, בהם שיתוק מוחין. מעקב רשלני אחר תהליך התפתחות העובר, פענוח שגוי של בדיקות ההריון ואבחון מאוחר ושגוי, הם חלק מהמקרים שיכולים להוביל אל רשלנות רפואית שיתוק מוחין.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין בניהול היריון מרובה עוברים:

הריון תאומים מוגדר כהריון בסיכון גבוה, היות והוא מלווה בשכיחות גבוהה של כמעט כל הסיבוכים המתלווים להריון, ובהם סיבוכים אשר עלולים לגרום נזק לעובר, כולל רשלנות רפואית שיתוק מוחין. מסיבה זו הריונות אלה מנוהלים על ידי רופאים המתמחים בהיריון בסיכון גבוה, במסגרת מרפאה להיריון בסיכון. הערכת גדילת העוברים בהריון מרובה עוברים, לרבות היריון תאומים, הוא בעל חשיבות, היות שידוע כי פער משמעותי בגדילה בין שני העוברים, מהווה אחת מהסיבות לתמותה ולתחלואה של העובר. לכן אבחון רשלני של פער שהתפתח בגדילת העוברים ואי מתן טיפול מתאים במצבים מסוג זה, עשוי לגרום לבעיות רפואיות משמעותיות ובכלל זה שיתוק מוחין.

רשלנות בהריון מרובה עוברים, יכולה לבוא לידי ביטוי אף במהלך טיפולי הפריה – כאשר הגניקולוג שמבצע את הליך ההפריה והחזרת העוברים, מחזיר שלושה עוברים, מבלי שהעמיד את ההורים בדבר הסיכונים הכרוכים בהיריון שלישיה, ובכלל זה לידה מוקדמת ונזקי פגות הכוללים רשלנות רפואית שיתוק מוחין.

שיתוק מוחין בעקבות רשלנות באבחון האטה בגדילה התוך רחמית – IUGR

האטה בצמיחה התוך רחמית – IUGR, היא מצב בו משקל העובר נמוך באופן משמעותי מהמצופה לשבוע ההיריון – מתחת לאחוזון 10 לעקומת הגדילה בטבלאות המקובלות. ב20 אחוז עד 30 אחוז, התופעה מתרחשת לפני שבוע 32 להיריון. ברוב המקרים הדבר נובע מהפרעה בזרימת הדם בעורק הטבורי של העובר. עם זאת התופעה עשויה להתרחש בשל סיבות נוספות, כגון תסמונות גנטיות וזיהום במי השפיר. כך או אחרת, IUGR נחשב לגורם סיכון לתחלואה עוברית לרבות היפוקסיה, מצוקה עוברית ואף רשלנות רפואית שיתוק מוחין. לפיכך, רשלנות באבחון ובטיפול בהאטה בגדילה התוך רחמית, עלול לגרום לשיתוק מוחין.

שיתוק מוחין רשלנות באבחון התקצרות של צוואר הרחם

צוואר הרחם הוא חלק מהרחם שמתפתח בהיריון ויש לו חשיבות בשמירת ההיריון ברחם וכן חשיבות בכל הליך הלידה עצמה. התקצרות ומחיקה של צוואר הרחם הם מהשלבים הראשונים המובילים ללידה והוא יכול להופיע גם מספר שבועות טרם תחילת התהליך. אפשר לאתר התקצרות של צוואר הרחם גם על ידי בדיקה נרתיקית וגם על ידי בדיקת אולטרה סאונד. ככל שאורך צוואר הרחם, בטרימסטר השני של ההריון – משבוע 14 ועד לשבוע 25, קצר יותר, הסיכוי להולדה מוקדמת ספונטנית גדל. הסיכון הגבוה ביותר להולדה מוקדמת הינו כאשר צוואר הרחם מתקצר בשלב המוקדם של הטרימסטר השני וכאשר ההתקצרות הינה משמעותית. כיוון שהולדה מוקדמת כרוכה בסיבוכי פגות רבים ליילוד, בהם שיתוק מוחין, אבחון מוקדם של קיצור של צוואר הרחם, ומתן טיפול מתאים, למשל על ידי תפירה, ו/או פרוגסטרון, עשוי להאריך את ההיריון ובכך למנוע הולדה מוקדמת וסיבוכי הפגות הכרוכים בכך, בהם, כאמור, שיתוק מוחין.

במקרה של רשלנות רפואית שיתוק מוחין בטיפול ובהתקצרות של הרחם, ניתן להגיש תביעה.

אי מניעה של לידה מוקדמת

על פי הספרות הרפואית וניירות העמדה המקבולים כל לידה שמתרחשת לפני שבוע 37, נחשבת כמוקדמת. תהליך זה מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה בעיקר על רקע נזקי פגות. ככל שהתהליך מתרחש בשבוע מוקדם יותר, הסיכון לתמותה ולסיבוכי פגות, כולל רשלנות רפואית שיתוק מוחין, עולה וזאת משום שסיכויי ההישרדות של יילודים בשלב מוקדם של ההיריון נמוכים מאוד מאשר סיכויי השרידות של אלה שנולדים בשלב מאוחר יותר. מכאן שהסיכוי של תינוק שנולד בשבוע 28 לשרוד ולא לסבול מסיבוכי פגות גדול לאין שיעור משל תינוק שנולד בשבוע 36. על פי ההנחיות המקובלות, כאשר מתרחשת לידה אחרי גבול החיות, קרי אחרי שבוע 24, יש לתת טיפול לעצירה באמצעות תרופות מעכבות הנקראות גם טוקוליטה, וכן על ידי מגנזיום סולפט, שמטרתו צמצום נזקי פגות ובכלל זה נזקים מוחיים שעלולים לגרום גם לשיתוק מוחין.

בהתאם לכך, חשוב מאוד לזהות את גורמי הסיכון ללידה מוקדמת ולטפל בהתאם. אי זיהוי של גורמי סיכון, ואי מתן טיפול למניעת הולדה מוקדמת ו/או למניעת נזקי פגות, עשוי להיחשב לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין- מקרים נוספים

רשלנות רפואית שיתוק מוחי יכול להתרחש גם כתוצאה ממקרים של בחירת שיטה לא מתאימה, טראומטית, לידת וואקום או מלקחיים, מחסור באספקת חמצן למוח ועוד.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין בעקבות מצוקה עוברית 

מצוקה עוברית מתארת מצב בו לא מגיע מספיק חמצן לעובר. בעיה זו יכולה להתרחש במהלך ההיריון. מצוקה עוברית תבוא לידי ביטוי בתרשימי המוניטור העוברי המחובר לבטנה של היולדת על ידי שני מתמרים, והוא מנטר את קצב הלב של העובר וגם את עוצמת הצירים. כאשר מתרחשת בעיה באספקת החמצן הדבר מתבטא בדופק נמוך. פעילות הלב והצירים מומרים לרישום גרפי העוזר לקבל מסקנות על מצב העובר. תרשים המדגים דופק נמוך, מוגדר כברדיקרדיה ויכול להצביע על מצוקה עוברית, דופק גבוה מאוד, נקרא טכיקרדיה, גם הוא יכול ללמד על מצב לא תקין, בדרך כלל זיהום. כאשר תרשים המוניטור מצביע על האטה משמעותית בדופק העובר, בה דופק העובר יורד מתחת ל 70 פעימות לדקה למעלה מ 60 שניות, הדבר עשוי ללמד על מצוקה עוברית ומחייב חילוץ מהיר של העובר בניתוח קיסרי או באמצעות וואקום. עיכוב בחילוץ עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעובר על רקע היעדר אספקת חמצן וכתוצאה מכך לשיתוק מוחין.

במידה והצוות הרפואי לא חילץ את העובר בזמן, חרף תרשים מוניטור המלמד על מצוקה עוברית, ובעקבות כך סובל היילוד משיתוק מוחין, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין בעקבות רשלנות בלידת וואקום

לידת וואקום מתבצעת בעזרת מכשיר המופעל על ידי משאבה המוצמדת לראשו של היילוד, באמצעות כף עגולה הנקראת שולפן. משיכה מבוקרת של השולפן המוצמד בחוזקה לראש התינוק, יחד עם  שיתוף לחיצות היולדת, מביאה לחילוץ הילוד מהרחם, דרך צוואר הרחם והנרתיק לאוויר העולם. לידת וואקום כרוכה בסיכונים וסיבוכים רבים, הכוללים שברים בגולגולת של היילוד, דימום מוחי ונזק לרקמת המוח. הנזקים המוחיים שעלולים להיגרם מלידת וואקום עלולים לגרום לשיתוק מוחין. מאחר שלידת וואקום כרוכה בסיכונים משמעותיים, יש לבצעה רק כאשר מתקיימים תנאים מוקדמים ובהם ראש (של העובר) בעמדה מתאימה בתעלת הלידה (S+2 ויותר), פתיחה מלאה של צוואר הרחם, קרומי מי שפיר פקועים, הסכמה מדעת של היולדת ועוד. התוויות נגד, כלומר מצבים בהם אין לבצע לידה מכשירנית, כוללות ראש לא מבוסס באגן, מיקום ראש לא ברור וגיל היריון מוקדם מ 34.

לידת וואקום המבוצעות בניגוד לכללים המקובלים בפרקטיקה הרפואית המקובלת, וכתוצאה מכך נגרם ליילוד נזק, לרבות נזק מוחי ושיתוק מוחין, עשוי להצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין בעקבות רשלנות באבחון ובטיפול זיהום תוך רחמי 

זיהום של מי שפיר, הקרומים והשליה, הנקרא בלעז כוריואמניוניטיס, מתרחש בעקבות פלישה של חיידקים שמקורם בצוואר הרחם לשליה, מי השפיר והקרומים. הסימנים העיקריים לזיהום תוך רחמי הם חום, וזהו התנאי ההכרחי לאבחנה. לכך עשויים להצטרף סימנים נוספים כגון דופק אימהי ו/או עוברי מואץ, טכיקרדיה. דופק אימהי מואץ – מעל  100 פעימות לדקה ואילו דופק עוברי – מעל 160. סימנים נוספים – עליה ברמת הלויקוציטים, מי שפיר עכורים ומסריחים ורגישות בבדיקת הרחם. זיהום תוך רחמי כרוך בסיבוכי הריון אימהיים בשכיחות גבוהה יותר וכן עלול לגרום למוות עוברי כתוצאה מאלח דם ונזקים קשים כגון כשל נשימתי ושיתוק מוחין. זיהום תוך רחמי מחייב, אם כן, טיפול ממוקד באמצעות אנטיביוטיקה רחבת טווח,, כאשר הטיפולים המומלצים בספרות הם מתן של אמפיצילין יחד עם גנטמיצין וקלינדמיצין או מטרונידזול.

במקרה של נזקים ליילוד כגון שיתוק מוחין, שנובעים מרשלנות באבחון ובטיפול בזיהום תוך רחמי, אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין בטיפול בהיפרדות שליה:

היפרדות שליה היא מצב בו השליה מתנתקת מהרחם, והיא יכולה יכולה להיות מלאה או חלקית. גורמי הסיכון למצב מסוכן זה, כוללים רעלת היריון, ירידת מים מוקדמת זיהום, קרישיות יתר – טרומבופיליה ועוד. היפרדות שליה עלולה לגרום לסיבוכים לעובר הכוללים מצוקה עוברית וכתוצאה מכך מוות עוברי ושיתוק מוחין על רקע אי אספקה של חמצן.

מטרת הטיפול בהיפרדות שליה היא בעיקר למנוע סיבוכי פגות ומניעת נזקים מוחיים על רקע מצוקה עוברית הכוללים בעיקר שיתוק מוחין.

בגין נזקים מוחיים הנגרמים בשל אי אבחון של היפרדות שליה במועד ואי מתן טיפול במצב המחשיד להיפרדות שליה, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין

כפי שניתן להבין, לשיתוק מוחין יש השפעות מהותיות על שגרת חייו ותפקודו של התינוק וכמובן גם על שגרת החיים של הוריו. לדוגמה, במקרה בו הורה נאלץ להפסיד את עבודתו לצורך טיפול בתינוק שלקה בשיתוק מוחין.

פיצוי על הנזקים יכול לסייע להורי התינוק בהתמודדות הכלכלית עם המצב, וכאן עומדת בפניהם האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין. מקובל לרוב להגיש את התביעה כנגד המוסד הרפואי בו התבצעה הפרוצדורה הרפואית ואם מדובר במוסד רפואי שבבעלות מדינת ישראל – התביעה תוגש נגד משרד הבריאות.

פסקי דין בהם נפסק פיצוי במקרה של רשלנות רפואית שיתוק מוחין:

  • בת"א 53580-05-12 פלוני (קטין) ואח' נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו], דובר על קטין שסובל משיתוק מוחין מסוג קוואדרופלגיה ספסטית בינוני עד קשה עם תפקוד קוגניטיבי תקין. לטענת התביעה שיתוק המוחין נגרם בשל השתהות בהוצאת היילוד מבטן אימו בניתוח קיסרי, וזאת חרף האטות משמעותיות בניטור העוברי שנערך לו בזמן התהליך. כתוצאה מכך נגרם נזק מוחי קשה ביותר. תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין התקבלה ונפסק לתינוק פיצוי משמעותי בסך של כ 15,065,692 ₪, לפני ניכויי קצבאות המוסד לביטוח לאומי.
  • בת"א 32894-11-17 פלוני נ' אגודת אלמקאסד האיסלאמית לצדקה בירושלים ח.פ 580075166 [פורסם בנבו], דובר על תינוק שנולד בניתוח קיסרי בשבוע 31. כותצאה מסיבוכי פגות סבל התינוק משיתוק מוחין מסוג קוואדרופלגיה ספסטית ופגיעה מוחית. לטענת התביעה הצוות הרפואי התרשל בכך שטרם הניתוח לא נתן קורס מלא של סטירואידים להבשלת ריאות. התביעה התקבלה ונפסק פיצוי בסך של כ 10 מיליון ₪.
  • בת"א 57625-01-13 ושדי ואח' נ' בית-חולים ביקור חולים [פורסם בנבו], טענו התובעים כי במהלך טיפולי הפוריות לא ניתן להם הסבר על הסיכונים הכרוכים בהחזרת שלושת העוברים, לרבות ובפרט לגבי לידה מוקדמת וסיבוכי פגות. כן נטען כי לא הוסבר על הצורך בדילול עוברים אם יווצר היריון שלישיה. לסיכום טענו התובעים כי לו היו מיידעים אותם על הסיכונים הכרוכים בהיריון מרובה עוברים, הם היו מסכימים להחזרת שני עוברים בלבד, ולא שלושה. בסופו של יום יום ילדה התובעת שלושה פגים, בשבוע 31, שני ילדים בריאים ואילו הילד השלישי סבל מנזקי פגות קשים הכוללים שיתוק מוחין. תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין התקבלה ולתובעים נפסק פיצוי בסך של כ 10 מיליון ₪.
  • בת"א 67003-10-13 פלוני ואח' נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי [פורסם בנבו], טענו התובעים בשל רשלנות רפואית בלידת וואקום, נגרמו לילדיהם נזקים קשים ובלתי הפיכים הכוללים שיתוק מוחין. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי ההחלטה ליילד בוואקום הייתה שגויה, ורשלנית וכי קיים קשר סיבתי בין הלידה הטראומתית של התינוק בוואקום לביו נזקיו בית המשפט המחוזי פסק פיצוי בסך של כ2.5 מיליון.

תפקידו של עורך דיו בליווי תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין

בכדי לבסס את עילת התביעה, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין רשלנות רפואית בעל מוניטין וניסיון בניהול תביעות רשלנות רפואית וכן בעל ידע וניסיון בזכויות רפואיות של ילדים עם צרכים מיוחדים לרבות בביטוח לאומי וביטוחי סיעודי. איש מקצוע בעל ניסיון נרחב בתחום, יוכל להעניק לנו מעטפת שירותים משפטיים נרחבת, החל משלב הגשת התביעה ועד לקבלת מלוא הפיצויים המגיעים לנו.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין- לסיכום

שיתוק מוחין היא מחלה הפוגעת בתפקודים הנוירולוגיים והמוטריים של האדם. מקרי רשלנות רפואית במעקב ההריון או בלידה עצמה, גורמים לנכות רפואית ותפקודית משמעותית, ולרוב לצורך בעזרת הזולת סביב השעון. במקרים כאלו, כדאי להיוועץ בהקדם בשירותיו של עו"ד רשלנות רפואית מומחה, אשר יבחן את פרטי המקרה, יסייע לבסס את עילת התביעה ולהגיש תביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין בהתאם.

שתפו את המאמר
יעניין אותך גם: