עורך דין רשלנות רפואית

עורך דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר נגרם נזק גוף עקב מתן טיפול רפואי בניגוד למקובל בפרקטיקה הרפואית המקובלת בעולם הרפואה, בין אם במעשה ובין אם במחדל. תביעה בגין נזק גוף הנגרם בשל רשלנות רפואית, מתבססת בעיקר על עוולת הרשלנות המוגדרת בפקודת הנזיקין. אדם הנפגע עקב רשלנות רפואית אינו צריך להוכיח כי הגורם המטפל התכוון להזיק, אלא שנזקיו נגרמו עקב סטייה מרמת זהירות סבירה ובמילים אחרות שהרופא או המוסד הרפואי חרגו מסטנדרט ההתנהגות המקובל והמצופה מרופא סביר בנסיבות העניין. למעשה, רשלנות רפואית יכולה להיות מצד כל גורם רפואי שטיפל בכם, או ביקירכם – החל ברופא דרך צוות סיעודי כגון אחות וסניטר והמשך בטכנאי רנטגן.

תביעות רשלנות רפואית

טיפול רפואי רשלני יכול להתרחש במגוון רחב של סיטואציות. מטופלים אשר שמים את חייהם בידי הרופאים, מצפים לטיפול הטוב ביותר. אולם, על אף שעם סיום לימודיהם מתחייבים הרופאים לעשות כל שביכולתם על מנת לטפל בחולים, להימנע מגרימת נזק ולשמור על בטיחות המטופל, מדי שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית. הנפוצות שבהן נוגעות לרשלנות רפואית באבחנה וכן רשלנות רפואית בביצוע ניתוח. חברות הביטוח המבטחות את הרופאים והמרכזים הרפואיים, משלמות מדי שנה פיצויים כספיים בגובה רב, בסך של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, בגין תביעות בשל נזקי גוף שנגרמו בעקבות רשלנות רפואית. במהלך בירור התביעה בוחן בית המשפט את סבירות הטיפול שניתן על ידי הרופא ו/או המטפל על פי מבחן "הרופא הסביר". על פי הפסיקה "חובתו של רופא אינה למצוא כל פגם ולרפאו, חובתו היא לנקוט את אותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, בגילוי של הפגם ובריפויו". רופא שלא פעל על פי העקרונות הללו, הוא רופא שהתרשל ומכאן שמה של התביעה – רשלנות רפואית.

סוגי רשלנות רפואית

מקרים של רשלנות רפואית ניתן למצוא בכל עולמות הטיפול הרפואי, החל מאבחון שגוי, אבחון מאוחר, מתן תרופה לא מתאימה, וכלה ברשלנות בביצוע ניתוח ובאי מתן הסברים ומידע שצריך היה לתיתו בנסיבות העניין. לרבות, אודות המצב ממנו סובל המטופל ודרכי הטיפול האפשריות בו. לפניכם מקצת מן הסוגים השונים של רשלנות רפואית:
  • פגיעה באוטונומיה – רשלנות רפואית בגין פגיעה באוטונומיה מתרחשת כתוצאה מכך שמטופל לא מקבל את המידע המלא על מצבו הרפואי ולא הוסברו לו אפשרויות הטיפול השונות, ולכן אינו יכול לבחור בטיפול המועדף עליו ואשר מתאים למצב. זוהי תביעה נפוצה למדי, משום שרופאים רבים שמים את עצמם בנעלי המטופל, ובטוחים שהם יודעים מהו הטיפול המתאים ביותר עבור החולה, לעיתים מתוך אינטרס כלכלי מובהק, ולא מאפשרים לו לקבל את ההחלטה לבדו.
  • רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת – רשלנות רפואית בגין העדר הסכמה מדעת מתרחשת כאשר המטופל לא אישר את הטיפול, או שלא הועברו לו ההשלכות והסיכונים הכרוכים בטיפול, ומלוא החלופות האפשריות, טרם קבלת ביצוע הטיפול הניתוח. למשל, רשלנות רפואית בשל העדר הסכמה מדעת המתבטאת בהסתרת מידע בדבר אפשרויות טיפול שמרניות פרט לניתוח.
  • אבחון שגוי של מחלה – מקרה בו הרופא אבחן שהמטופל סובל ממחלה אחרת, או לחלופין, שלא הצליח לאבחן את המחלה ממנה הוא סובל, למרות שניתן היה לעשות זאת לנוכח סימפטומים ותלונות המהווים דגלים אדומים לקיומה של מחלה קשה כגון מחלת הסרטן.
  • אבחון מאוחר – מחלה אשר התגלתה בשלב מאוחר מדיי, למרות שניתן היה לגלותה בשלב מוקדם יותר, ובכך למנוע את ההידרדרות במצבו של החולה.
  • רשלנות בניתוח – תביעת בגין רשלנות רפואית בניתוח היא אחת התביעות הנפוצות ביותר. רשלנות בניתוח מתרחשת כאשר בזמן ביצוע הניתוח מתבצעת פעולה רשלנית, כדוגמת תפירה לא מוצלחת, הוצאת רק חלק מהגידול, פציעת איברים סמוכים וכד'.
  • רשלנות רפואית בלידה ו/או בהיריון – תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה ו/או בהיריון מתייחסת למצב בו לא התגלה מום בעובר כתוצאה ממעקב היריון לא תקין, כאשר הלידה מתנהלת באופן החורג מהפרקטיקה המקובלת וכתוצאה מכך נגרם נזק ישיר לאם ו/או לתינוק. למשל, כאשר לא מבוצע ניתוח קיסרי על אף שהיה צריך לבצע לנוכח מצוקה עוברית ולתינוק נגרם נזק מוחי כגון שיתוק מוחין, או כאשר התינוק נפטר עקב התעלמות מסימנים מובהקים המחשידים לזיהום תוך רחמי ועוד.

אני רוצה לתבוע בגין רשלנות רפואית – מה עושים?

לא כל המטופלים מודעים לנסיבתיות ולקשר שבין הכאב והסבל שלהם לטיפול הרפואי אותו עברו. לכן, הדרך לתביעה בגין רשלנות רפואית מתחילה בפנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובעל ניסיון מוכח בתחום זה. השלב הראשון מתחיל באיסוף כל החומרים הרפואיים מהמוסד בו טופלתם לרבות מקופת חולים ומוסדות רפואיים נוספים בהם טופלתם, לפני ואחרי האירוע. על פי חוק זכויות החולה, כל גורם מטפל מחויב לתעד בכתב את הטיפול במלואו. החולה רשאי מצידו לחתום על טופס ויתור סודיות על מנת לאפשר לעורך הדין לקבל עבורו את אותם תיקו הרפואי מהמוסדות הרפואיים שבהם טופל, לרבות אלה שהתרשלו בטיפול בו. בשלב השני יש לפנות למומחה רפואי על מנת שייתן חוות דעת רפואית שאכן מדובר במקרה בו הטיפול הרפואי חרג מהסטנדרט המקובל. עם מסמכים אלה – יוצאים לדרך על מנת להביא אליכם את הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק.

טיפול בתביעת רשלנות רפואית – עורך דין תומר לינר

עורך דין המתמחה בנזיקין הוא הגורם המוסמך להגיש בשמכם תביעת רשלנות רפואית ולו ניסיון רב בניהול תיקי רשלנות רפואית. חשוב לדעת, שהצוות הרפואי יתנגד לתביעה ולא יקבל על עצמו את האחריות. מסיבה זו, ישנה חשיבות גבוהה לבחירה בעורך דין מיומן ומנוסה שיצליח להוכיח את אשמתו של המוסד הרפואי ולהביא לכם את הפיצוי המקסימלי.
להלן מספר תביעות רשלנות רפואית שנוהלו ומתנהלים על ידי עורך תומר לינר ואשר זכו לתהודה בתקשורת.

שאלות נפוצות בתחום תביעות רשלנות רפואית

אילו מסמכים עלי להביא בשביל להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אם אתם חוששים כי נגרמו לכם או ליקירכם נזקי גוף בגין רשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין בשלב מוקדם ככל הניתן. יש להביא לעורך הדין את כל החומר הרפואי שיש ברשותכם, במהירות האפשרית, וזאת על מנת למנוע מצב בו המוסד הרפואי משנה את המסמכים שיש ברשותו. למשל: חוות דעת רפואיות, צילומים, סיכומי אשפוז, מרשמי תרופות וכדומה. עו"ד רשלנות רפואית יעיין ביסודיות בתיעוד הרפואי ואף יבקש מהמוסדות הרפואיים הרלוונטיים את כל החומר הרפואי. לאחר קבלת החומר ולמידתו, יועבר החומר למומחה רפואי בתחום הרלוונטי לטיפול הרפואי הרשלני. למשל כאשר נגרם נזק עקב רשלנות בעת ניהול לידה, החומר הרפואי יועבר למומחה למיילדות ולגניקולוגיה.

כיצד ניתן להוכיח שבאמת הייתה רשלנות רפואית?

שאלת הרשלנות היא שאלה מורכבת לפיצוח, וניתן להוכיחה באמצעות עורך דין מנוסה ומיומן בניהול תיקי רשלנות רפואית. עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ובעל ניסיון מעשי בתחום מורכב זה, יאסוף את מלוא התיעוד הרפואי מהמוסדות הרפואיים הרלוונטיים, למשל מקופת חולים, ולאחר למידתו ועיבודו, יעבירו למומחה רפואית בתחום הרלוונטי למחלה או לפגיעה שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית.

מהו טווח הזמן לניהול תביעת רשלנות רפואית?

תלוי במורכבות המקרה. בשלב הראשון, עורך הדין ייפגש עם הלקוח שנפל קורבן לרשלנות רפואית, ידלה ממנו את המידע הרלוונטי, יקרא בעיון את המסמכים הרפואיים ויקבל מהנפגע את כל האינפורמציה הרלוונטית להבנתו של המקרה. ככל שעורך דין רשלנות רפואית יגיע למסקנה שאכן יש סיכוי להוכיח שמדובר ברשלנות רפואית, הוא יבקש לחשוף ולקבל מהמוסד הרפואי אשר טיפל בנפגע את מלוא החומר הרפואי הנוגע למטופל, יעבור עליו וינתח אותו. שלב זה אמור לקחת כחודשיים עד שלושה. בשלב השני מומחה רפואי ייתן חוות דעת הנוגעת להיתכנות התביעה – שלב זה אורך, בדרך כלל, בין חודש לשלושה חודשים. לאחר קבלת חוות הדעת, עורך הדין ינתח ויבדוק את חוות הדעת והתביעה תצא לדרך. הגשת התביעה וניהול התיק עשויים לארוך בין מספר חודשים למספר שנים – תלוי במורכבות המקרה

אילו מקרים הם הכי נפוצים בין רשלנות רפואית?

התביעות הנפוצות ביותר בגין רשלנות רפואית הן: רשלנות רפואית בהיריון, רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית סרטן ומחלות ממאירות, איחור באבחון התקף לב, שבץ מוחי, רשלנות רפואית בילדים ועוד.

מה חשוב לדעת לפני שמגישים תביעה של רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה מורכבת ביותר, שכן היא מתנהלת לרוב כנגד מוסד או גוף רפואי גדול אשר מטבע הדברים מתגונן במלוא הכוח. על מנת להוכיח רשלנות רפואית נדרש עורך דין מיומן ומנוסה, שהצליח להוכיח רשלנות רפואית בעבר ולהביא ללקוחותיו את הפיצוי המגיע להם. נוסף על כך, יש לקחת בחשבון שהיות ומדובר בתיק מורכב, הניהול שלו עשוי להימשך עד מספר שנים – תלוי במקרה.

מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?

כמה שיותר מוקדם וסמוך למקרה.